שכה

ופי' ברכה הוא ענין המשכה והשפעה שהוא בחי' גילוי אור מן ההעלם כידוע בפי' ברוך^פב ה' מן העולם ועד העולם כו' פי' שיתברך ויומשך מן ההעלם לגילוי דהיינו מעלמא דאתכסיא לעלמא דאתגליא כו' וזהו בכלל ובדרך פרט הנה מסיבת זה ימצא מציאות כל פרטי ההשתלשלות מעילה לעילה עד שנמצאו רבבו' עולמו' והיכלות כמ"ש ועלמו'^פג אין מספר א"ת עלמו' אלא עולמו' כו' כמ"ש במ"א, אמנם בחי' הודאה היא למעלה הרבה מבחי' ברכה והיינו שהוא מדרגה גבוה מאד נעלה שלמעלה מבחי' ירידת אור מן ההעלם לגילוי אלא הוא בבחי' עצמו' אלקות וכענין המאמר הטוב^פד שמך ולך נאה להודות הרי מבואר דבבחי' שמך הוא ענין ההשתלשלו' במדת הטוב דמטבע^פה הטוב להיטב כו' וזהו הטוב שמך אבל לך נאה להודות פי' לך לעצמותך ומהותך שלמעלה מבחי' שם נאה להודות בבחי' הודאה בלבד שא"א לבא בבחי' גילוי אור וכמ"ש הפעם^פו אודה את ה' כו' וכמ"ש^פז במ"א באורך ע"פ יהודה אתה יודוך אחיך וד"ל, וזהו שנקראו יהודים דוקא כי אז זכו לבחי' הודאה שלמעלה מן ההשתלשלו' אלא הוא בעצמו' אלקו' ולכך נא' ליהודי' היתה אורה כו' וכן וקבל היהודי' כו' והכל מטעם א' לפי שע"י מס"נ ברעותא דלבא הגיעו למדרגה שלמעלה מן ההשתלשלו' כנ"ל וד"ל.

וזהו וימי^פח הפורים כו' לא יעברו מתוך היהודים כו'. כי הנה מבואר למעלה דלע"ל כתיב בבכי יבאו כו' מפני שלא יתיישב האור בכלי המוח והלב ויצא בדמעות כו', אבל בזמן אחשורוש מפני שזכו שיתיישב האור בכלים שלהם כנ"ל ע"כ עשו אותם ימי משתה ושמחה דוקא היפך הבכיי' כי מה שלע"ל לא יוכלו לקבל ואזי בבכי יבאו כו' אבל בימי אסתר יכלו לקבל ולכך עשו אותם ימי משתה ושמחה דוקא כי הנה ענין המשתה והשמחה הוא ענין גילוי אור מן ההעלם כנראה בחוש בעת אשר ישמח האדם יתגלה כל מצפונו כו' וא"כ הרי יש בחי' כלים לגילוי אורו' והוא היפך הבכיי' שלפי שלא יש כלי יוצא בדמעות כו' וזהו שסמך ענין זה וימי הפורים האלה לא יעברו כו' למה שקדם לומר שעשו אותם ימי משתה ושמחה דלפי <קכז>

שעשו אותם ימי משתה ושמחה שהוא התיישבו' וגילוי אורו' בכלים לכך ימי הפורים לא יעברו גם לע"ל וזהו שארז"ל כל^פט המועדים בטילי' כו' ועיקר הטעם מבואר למעלה למה לא נתיישב האור בכלי אלא בזמן אסתר ומזה הטעם עצמו יובן איך שמפני זה נשארה בחי' רשימ"ו קיימת ונצחית בכנ"י להיות המשכה זו של האורו' בכלים

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org