להבין שרש הדברים הנ"ל
ערה
לכך בשם גירס' וע"י העיון שאחר הגרס' הוברר, וזהו ענין הגרס' והעיון שהן מצותקיד קריאה ומצות עיון שהן ב' מצות כמ"ש והגיתקטו בו יומם ולילה שהוא מצות עיון וכתי' לא ימוש ספר התו' הזה מפיך כו' שהוא מצות קריאה וכאמרו בכמה דוכתי הקוראקטז בתו', ודרך כלל עיקר מצות הקריאה הוא במקרא וגם במשנה אבל בתלמודקיז הוא רק מצות העיון כו', ובכללם הן בדוגמת רו"ש שבתפלה כו' וד"ל.
והנה מאחר שעיקר עבודת לימוד התו' הוא בחי' העלא' ובירור כנ"ל א"כ אין זה תכלית הענין במה שלמד תורה בעיון בלא בחי' המשכת מ"ד מלמעלה, וז"ש רז"ל האומרקיח אין לי אלא תורה אפי' תו' אין לו כו', וה"ז כמשל הפת שנאפה ואינו נאכל שלא נעשה ממנו שום חיות באדם אלא שנשאר בגשמיותו, כך הנה התו' נמשלה ללחם כמ"ש לכוקיט לחמו בלחמי, וכנ"ל במשל הברורי' שתכליתם הוא אמיתי' הדין המתברר כו' אמנם הגם שהוא דין אמיתי מ"מ מלובש הוא למטה בענין גשמי וצריך שיעלה למעלה ויוכלל באלקות כמשל הלחם לאדם התחתון כו', וזהו בענין הדינין וההלכות שהקב"הקכ יושב ושונה כנגדו כמו בעובד'קכא דרב"נ שא' שם הקב"ה במתיבת' דרקיע' א' טהור כו' לפי שכל ענין הדינין וההלכות כמו בענין הלכות נגעי' יש גם למעלה בעולמות עליוני' אלא שהן שם יותר בענין רוחני ושם הן מתכללי ממש באלקות כמו עד"מ הנ"ל בברורי' המאכלי' כו'.
והנה עיקר ההתכללות שלהם הוא בזמן ק"ש בשעה שמייחד האדם יח"ע בפ' ראשו[נה] דק"ש שאז כל מה שבירר ולמד ביום של אתמול נכלל ועולה באותו יחוד העליון, כי בבחי' אחד שאו' למטה נמשך אח"ד העליון שהוא בחי' אדם שעל הכסא כו' א"חקכב דלי"ת והוא הנק' הקדב"הקכג שהוא בחי' ז"א דאצי' כידוע וד"ל. וזשארז"ל העוסקקכד בת"ת פטור מן התפלה, [מן התפלה] דוקא ולא מק"ש, כי אפילו מיקכה שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש בפסוק ראשון כידוע לפי שבק"ש עולה כל מה
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקס"ו ח"א
- Id
- rh-428c3vrw
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.