שצב

שם כלל וכלל והוא בחי' המקיף שעל המדו' הנ"ל והוא אשר יכול לירד כ"כ למטה עד בחי' מותרי המדו' שיש יניק' למדות דקליפה שם יניק' ולבררם ולהפך אותם מן הקצה לקצה וכמ"ש לעתיד ואת^מז רוח הטומאה אעביר כו' וזהו ע"י בחי' אור אימא מבחי' המקיף דוקא והמשל בזה ידוע ע"ד אם הבנים למטה שלא ירחץ צואת הבן רק האם דוקא כמאמר תבא^מח האם ותקנח צואת בנה כו' וכמ"ש במ"א שזהו מ"ש אם רחץ ה' צואת כו' א"ת^מט אִם אלא אֵם כו' וזה הכח שיש לבינה למטה הוא רק מצד הכח העצם שיש לה למעלה בהיותה בחי' מקיף על המדו' לסבול גם הדבר השנאוי ע"כ גם למטה אע"פ שנא' ואת עשו שנאתי יוכל לסבול אותו <קנח>

כמו בזמן הגלות ולבררו עי"ז לעתיד כמ"ש ואת רוח הטומאה כו' משא"כ למדות עצמן שאין ביכולתם זה מטעם הנ"ל שיש לחיצוני' אחיזה בהם כו' וזהו שאמר ועברתי בארץ מצרים והכיתי כל בכור כו' דכדי להכות כל בכור להעביר רוח הטומאה ממש אין זה אלא ע"י אני בעצמי ולא ע"י מלאך וידוע דאני הוא בחי' מקיף כמ"ש אני^נ ראשון ואני אחרון כו' וד"ל.

ובכל הנ"ל יובן מ"ש שלח תשלח את האם וכתיב והאם רובצת על האפרוחי' כו' שאינם ב' ענינים הפכיים אלא הכל ענין א' הוא והא בהא תליא כו' דהנה מבואר למעלה דלעתיד יתעלה שם ב"ן ויהי' בבחי' ס"ג וזהו עטרת^נא בעלה כו' והוא בחי' ס"ג דבינה שהוא בחי' עלי' והסתלקו' דהיינו בבחי' הרוממות וההתנשאות בבחי' העצמות למעלה מעלה עד שאין כל ההשתלשלו' שנמשכו מן המדו' דז"א בבי"ע תופסים מקום כלל וכלל וכענין שממית בידים תתפש כו' וכמאמר שגוים^נב מרקדין בהיכלו והוא שותק הן הן גבורותיו כו' שהוא מפני העדר תפיסת מקום כו' כמ"ש במ"א והוא בחי' פנימי' בינה הנק' עולם החירו"ת יובלא עילא' שאין לחיצונים שרש ואחיז' שם כלל מפני עוצם הרוממות וכמ"ש ואתה^נג מרום לעולם ה' כי הנה אויבך יאבדו כו' וזהו וקראתם^נד דרור לעבדים שיצאו חפשי מעבדו' לחיצונים דהיינו שלא יהיו נק' עבדים כידוע^*54 שי' כתרין דנוגה נק' עבדים וכמ"ש כי^נה ימכור בתו לאמה לא תצא כעבדים כו' אלא יהיו נק' בני חורין כו' מפני שאז כתיב לא^נו ירעו ולא ישחיתו כו' שיבטלו המזיקין שנאחזי' ממותרי הפסולת של הדינים הקשין שנמשכי' מהמדות דקדושה כו' כענין ארי'^נז כבקר כו' וגר^נח זאב עם כבש כו' כדוגמא שהי' בתיבת נח שהי' בכל החיות המזיקין בחי' ביטול וארי' כבקר היו שוין כו' לפי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org