קכא

מוצא פי ה' שבמאכל שרשו למעלה מבחי' האדם כו' וזהו שנק' בלשון מוצא פי ה'. כי פי' מוצא הוא לשון מקור ושורש כמו מוצא מים כו'. כי התהו הוא בחי' מקור ושורש לפי ה' שבתיקון כו' וד"ל. וזהו כי על כל מוצא פי ה' יחיה, על כל מוצא פי ה' דוקא כנ"ל. ובזה יובן מה שאנו רואים שדברים תחתונים כמו מאכל ומשקה יחזקו ויתוספו שכל ומדות באדם. וכמאמר ר"נ^מ עד דלא אכילנא בשרא דתורא כו' ולא שתינא רביעי' יין כו' וכענין חמרא^מא וריחני פקחין כו' וכמ"ש דבר זה באריכו' במ"א. ומכ"ז יובן גם שרש וטעם לקרבנות דהנה בחי' הבהמות כמו פרים ושעירים וכבשים שרשם מעולם התוהו שלפני התיקון וכאשר הזו מדם הפר והשעיר ע"ג המזבח וכיוצא הנה בזאת ההזאה העלו אותו הדם הזה שמנוגה דעשיה עד שרשו בעולם התוהו בבחי' נקודים כו' ומחמת זה נמשך אור יחוד עליון בתוס' ההארה גם בבחי' התיקון דאדם העליון כנ"ל להיותו מבחי' מקור מוצא פי ה' כמו המאכל שיחיה את האדם כנ"ל וע"כ נמשל אכילת מזבח לאכילת אדם כמ"ש האכל^מב יאכל בב' אכילות הכתוב מדבר כו' וכמ"ש במ"א ע"פ כי הוא יברך הזבח כו' וד"ל.

וזהו דרך כלל. ובדרך פרט על יסוד זה הוסדו כל פרטי עניני הקרבנות בכל פרטי דיניהם כמו בקרבן^מג עולה שטעונה ב' מתנות שהן ד' ובקרבן חטאת ד' מתנות על ד' קרנות שבוודאי יש סוד וטעם לכ"א כפי מה שהוא כמו שיש כוונות^מד פרטיות במצות הנוהגות גם עכשיו וכמו תפילין וסוכה וכיוצא הנודעים בפע"ח. כך יש בודאי לפרטי מצות הקרבנות כוונות וסודות עליונים ע"ד המבואר בפע"ח במצות שנוהגות בזמן הזה. וע"ד כלל הנה נודע בכוונת ההזאות לפני ולפנים ביוהכ"פ אחת למעלה וז' למטה כו'. וכך הי' מונה אחת ואחת אחת ושתים כו' שמבואר בזה ענין כוונה לי"ס דאצי' בכלל. אחת היא בחינת הכתר שכוללת הכל ואח"כ מסתעפי' ממנה הפרטים ולכן אומר אחת ואחת הכוונה על החכ' שהיא ג"כ כוללת הכל מפני שנק' ראשית כידוע אבל כבר יש אחת ועוד אחת אמנם כשאומר אחת ושתים הכוונה על הכתר וחו"ב שנק' שתיים שנכללי' בה כו' ועד"ז כשמפרש עוד ואומר אחת ושלש הכוונה על הכתר וג"ר חב"ד וכן מה שאמר עוד אחת וד' מפני שהדעת מתחלק לחו"ג ונעשה ד' מוחין חו"ב חו"ג בז"א כידוע והכתר כוללם יחד כידוע. וזהו יותר פרטי' בהתחלקות. ועד"ז יתפרש עוד פרטי התחלקות יותר במ"ש אחת וחמש אחת ושש כו' וד"ל^*. וכיוצא בזה הי' ג"כ כל פרטי הכוונות שבכל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org