עצמו' המאציל לנאצל א"א עד"ז כי באמת עצמות* לפי ענין הנ"ל בדוגמת בחי' כח היולי עם כחות הנמצאים מאתו שמציאות הכחות הנמצאים מחודשים הן לגמרי שלא היו מציאותן כלל נמצא במהות כזה בהיותם עדיין כלולים בכח ההיולי כי מושלל הוא לגמרי מכל וכל מכל בחי' גדר מציאת דבר מה כנ"ל* דבר מה שהוא מחודש כו' הוצרך להעלים את** אורו ית' לגמרי ולא בדרך מסך בלבד והוא ענין צמצום הראשון הנק' מקו"פ כו' ואמנם אין ענין מקו"פ הזה ע"ד ההגשמה ח"ו כדוגמת חלל ריקן למטה אך הענין יובן עפ"י משל דוגמתו שאנו רואים כאשר ישפיע הרב איזה שכל לתלמידו אזי בודאי הרי נגלה איזה אור וכח שכלי מעצמות השכל של הרב בשעה שמשפיע. והנה כשמפסיק מלהשפיע אין לומר שנסתלק אותו גילוי אור השכל הקדום ונעלם לגמרי אלא הענין הוא שנכלל הגילוי הזה בכח העצמי של אותה שפע ההשכלה שישנה בתמידות אצלו גם מקודם שישפיע אותה כו' וה"ז כהתכללות אור במאור. ואמנם התכללות זאת לא עשתה שום שינוי ממש גם בבחי' גילוי אור אלא שלא נתגלה עוד כמו הסוגר כלי העין שאור גילוי הראי' נשאר בכח שאין זה שינוי כלל בעצם כח האור של הראי' רק שלא נתפשט עוד וכדוגמא זו הוא משל גשמי הנ"ל בחלל הבית אפל שאין האור של השמש זורח שם שאין זה שינוי כלל בעצם זיו ואור השמש ואעפ"י שבמקום זה סתמו החלונות ולא