לה

שרשי הדברים ע"פ ביום השמע"צ

שרשי^א הדברים הנ"ל. תחלה יש להבין מה^ב שהמשכת הדעת הוא ע"י ד' מיני' אלו דוקא. הענין (ב'^ג הה"מ ז"ל ששמע ממנו סוכות האחרון תקל"ג) דכתי' נפשות^ד עשו וביעקב ע'^ה נפש כי זהו הכלל שבכ"מ שהוא בחי' רבוי ובחי' יש א"א להיות מזה בחי' אחדות אבל ע"י בחי' ביטול בחי' אין נעשה אחדות. כמו שנאמר עושה^ו שלום במרומיו שר של מים ואש אין מכבין זא"ז. אף שבאמת הם הפכי' רק שע"י הביטול מגלוי הארה שלמעלה מערכם והוא מ"ש המשל ופחד עמו וע"י זה הם בבחי' אין ולכן יכולי' להתחבר יחד כי המים אינן מים והאש אינו אש עד"מ עד שיהיו בלתי סובלי' זא"ז אלא כולם כאחד ממש מחמ' שהם בבחי' אין. משא"כ כשהוא בבחי' יש אזי הם כאו"א בפני עצמו נפשות ל' רבים, אבל יעקב^ז להיותו בריח התיכון שמבריח מן הקצה אל הקצה ומחבר אברהם ויצחק חו"ג ע"י המשכת א"ס ב"ה שלמעלה מעלה, שע"י בחי' אין אזי מתחברי' יחד כנ"ל וזהו ע' נפש ל' יחיד. [צ"ע^ח ממארז"ל הושיט^ט הקב"ה אצבעו הקטנה ושרפם, ומדוע אינם מתבטלים מיכאל וגבריאל כשמאיר בחי' המשל ופחד].

ב) והנה כמ"כ כל הד' מיני' שבלולב הם נמשכי' מבחי' זו שהיא בחי' האין בחי' האחדו' שמשם הושפל ההארה להיו' כן בד' מיני' גשמיים הללו, כי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org