למרבהא המשרהב ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אותה ולסעדה היינו בנין המל' שהוא ממלכיות דז"א, ממל' שבחסד נעשה חסד שבמל', והיינו שאמרו הניג עשרה מלכיות כנגד מי כו', ונודע שכל ספי' כלולה מי' וי' מי' וכמ"ש בת"זד שיש ששה אלפי' רבבות ספי' וא"כ יש הרב' בחי' מלכיות וז"ש למרבה המשרה מל' שררה כלומר ריבוי שררות ומלכיות, וענין המל' הוא היש של המדה כי חכמ' היא האין ביטול והמלוכה היא הישות, וכן בכל מדה כגון בחי' חסד הט"ס שבה הם בבחי' ביטול כי חסד נמשך מחכמה אב הרחמן ונק' ענף החכמ' וכל הט"ס שבו הכל עדיין בבחי' ביטול ואמנם בחי' היש של המדה כשנרא' החסד ליש ודבר זה נק' מל' שבחסד, ואזי צ"ל ולשלום עד אין קץ כדי שיתחברו יחד כי מטבע הישות גורם הפירוד שאין א' סובל את זולתו וכמו שבתהו שהיו בבחי' וימלוךה לאו הוו משגיחין אפין באפין משא"כ בכרובי'