ב

תחילה לחרישה דמרפי ארעא. וככל המשל הזה יובן בעסק התורה, כי הנה כאו"א מישראל יש לו נפש אלקי', וכמאמר אלקי^י נשמה שנתת בי טהורה היא אתה בראת כו', עד ואתה משמרה בקרבי, והנה מי הוא האומר בי ובקרבי שאין זה הגוף שהרי אין בו אומר ודברים אלא זו היא הנפש החיוני' והשכלי' המדברת כו', שהנשמה שהיא חלק אלוק' ממעל מלובשת בה והיא כעין הגרעין הנזרע בכח הצומח אשר בארץ, שכח הצומח הוא הנה"ב דייקא שהיא היא המקיימת כל המצות מעשיות בפו"מ (שהמצות^יא הן הפירות כו' כמ"ש במ"א), וגם מצות ת"ת שעיקר המצוה היא בדיבור בפה דהרהור^יב לאו כדיבור דמי, רק יש איזו מצות השייכות ומתייחסות לנפש אלקי' כמו אמונה ודעת ה', ואף גם הן דוקא בהתלבשות הנפש בגוף ונה"ב שאז שייך הציווי וידעת^יג היום והשבות כו', משא"כ הנשמה עצמה א"צ ציווי ואזהרה (כי מהות הנפש ועצמותה היינו בחי' מוחין ומדות, והמוחין הן השגות אלקות כו', והאמונה^יד היא בחי' רגלין כו' כמ"ש במ"א, וכ"ז הוא מעצמיות הנפש, משא"כ בחי' ציווי הוא כמו שמצוה לחבירו שבלתי הציווי לא הי' עושה מעצמו), וכן מצות אהוי"ר משכנם בלב בחלל השמאלי המלא דם ששם הוא יסוד האש וצמאון האהבה כו', וגם פחד ה' עיקרו בלב, הגם דיראה שריא במוחא אית^טו יראה ואית יראה כו' וראשית היראה במוחו ומסיימת בלב כו', הרי שכל המצות מתקיימות בנה"ב דוקא, והיינו לפי שבה מלובש כח הצומח להצמיח בתוס' וריבוי, כי יש בחי' ומעלה יתירה בנה"ב על הנפש האלקי' כמו ארץ שקדמה לשמים שיכולה להמשיך מבחי' אוא"ס ממש ביתר שאת מנפש האלקי', והגם שירדה מטה מטה בשכל גשמי וניזון מדברים גשמיים מאכלים ומשקי' כו', אמנם יסודתה בהררי קודש מאופנים וחיות הקודש שבמרכבה מבחי' פני שור, שכשם שיש פני שור בשרפים וחיות כך באופנים כתי' על^טז ארבעת רבעיהם, וכתיב פני^יז הכרוב, וזהו פני שור כדאיתא בזו'^יח ומשם נמשך הנה"ב בישראל.

והנה האופנים^יט ברעש גדול מתנשאים לעומת השרפים, והרעש הגדול הזה הוא מחמת ששומעים את השרפים שאומרים ג"פ קדוש עד שהוי' צבאות כו'. והענין כי פי' צבאות הוא אות^כ הוא בצבא דילי', דהיינו שכל צבאי צבאות

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org