קיט

יסעד ע"י שמתברר באצטומכא והמובחר שנתברר סועד הלב פי' שמגביהו ומקשרו עם המוח, שבמוח הוא משכן הנפש ולכן אם^י לא יאכל ז' ימים ימות כי תסתלק הנפש שבמוח ותפרד מהלב, וע"כ לחם דוקא יסעד אף שהיין מרבה דם יותר אבל ענין סועד הלב הוא התיישבות דעתו של אדם דהתקשרו' הלב אל המוח הוא ע"י לחם דוקא שהוא בחי' דעת כמארז"ל עה"ד^יא חטה היתה כו', וכך הוא ענין הקרבת בהמה גשמיו' שנלקחה מפני שור שבמרכבה, כי כמו שג'^יב שותפים באדם כך גם בבהמה, אלא שבאדם הנפש הוא מבחי' פני אדם שבמרכבה שכלול גם פני נשר ופני שור ובישראל נוסף נפש אלקי' מאדם שעל הכסא כו', ובבהמות הוא מבחי' פני שור שבמרכבה, וע"י הקרבן ע"ג המזבח נכללת במקורה שבמרכבה ועי"ז והחיות^יג נושאות את הכסא, שלכן נק' מרכבה כדוגמת המרכבה בגשמיו' שנושאת הרוכב למקום שלא הי' באפשרי לו להגיע בעצמו וממשיכות א"ס ב"ה מלמעלה מאצי' באצי'. וזהו ענין אכלו ריעים, כי ההמשכה היא ראשונה באו"א שנק' תרין ריעין דלא מתפרשין כו'.

ואח"כ שתו ושכרו דודים הוא ניסוך היין בשיתין^יד שבמזבח שמגיעי' עד לתהום. כי הנה מקודם^טו בריאת העולם הי' מים במים ואח"כ אמר יהי^טז רקיע כו'. והענין שמקודם הי' הכל רוחנית שגם מים תחתוני' היו רוחניים שלכן רוח^יז אלקים היתה מרחפת ע"פ כל המים, עד שאח"כ עשה רקיע והבדיל ביניהם ואז ירדו מים תחתוני' להיו' גשמיים, וכנודע^יח בענין אמ"ר אור מים רקיע שבחי' אור הוא בחי' חכמה וכן מים הם בחי' חכמה אלא שאור הוא בחי' הפנימי' והרוחני' דחכמה ועד"ז היו גם המים טרם שהבדיל ביניהם ולאחר ההבדלה אזי מים תחתוני' נתגשמו ולכן המה בוכי'^יט אנן בעינן למהוי כו'. ולכן מנסכים להם יין להמשיך שם הארת א"ס ב"ה כי היין^כ משמח אלקים, פי' וענין השמחה הוא התגלו' הפנימי', כי בכל דבר יש פנימי' וחיצוני' כמו אין^כא לך עשב שאין לו מזל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org