נ

ח"ו ולזאת צ"ל שתקלט הטפה במעיה עד שתתעבר ותוליד כו', וכמו"כ בנשמות ישראל שמקבלים בחי' הטפה בשמ"ע היא השפעת התורה שהיא טיפת החכמה הנשפעת בהם ולכן מתחילין לומר אז מוריד הגשם היא התורה שנמשלה לגשם, ובלשון הזוהר נק' שערות והיינו כמ"ש קווצותיו^נח תלתלים תילי תילים של הלכות כי כמו השערות שהרבה שערות יוצאים מן המוח, וכאו"א יש לה גומא מיוחדת ואין שתי שערות יונקות מגומא א', וכן טיפי מטר שיוצאים טיפין טיפין וכל טפה יש לה דפוס בפ"ע ואין שני טיפין יוצאי' ממקום א', וכך הוא בחי' הלכות התורה שהם רבים ועצומים לאין קץ ממש וכולן נמשכות מח"ע, אבל כל א' היא המשכה פרטיות מיוחדת, וכמ"ש^נט במ"א שזהו ענין מסלסל בשערו להפריד ההלכות זמ"ז שלא יתערבו ויהי' קליעות שער והיינו ע"י התירוצים שנק' פירוק"א, כלומר כמפרק דבר כי הקושי' מערבת כו'.

והנה המשכת התורה שבשמ"ע נאמר ע"ז עצרת תהי' לכם שתהי' נקלטת ונתפסת היטיב בלב איש ישראל להיות מזה כן על כל השנה כולה בק"ש אחד ואהבת ע"י הדעת ואח"כ והיו הדברים כו', וכמו"כ למעלה ע"י קליטת הטפה בשמ"ע נעשה אח"כ הלידה בז' של פסח כו', והטעם לקליטת התורה בשמ"ע דוקא ולא בשבועות ויוהכ"פ שאז ניתנו ב' הלוחות, הוא מפני שבשבועות נאמר ויאמר ה', וידבר ה', שהי' בבחי' דיבור עדיין, וביוכ"פ הי' בלב בחי' תשובה, ועיקר תשובה בלב, אבל בשמ"ע הוא בבחי' מעשה, וארץ קדמה כו', לכך נקלט היטב להיות עצרת לכם וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org