קלב

שאמר^ט לעולמו די בחי' אדני, כי הנה נודע מארז"ל קיים^י אאע"ה כל התורה כולה עד שלא ניתנה וכן ביעקב עם^יא לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי והיינו רק ברוחנית שהרי לא יתכן שקימו מצות חליצה ויבום ופרה אדומה כו' ולכן לא השיגו רק בבחי' הוי' שבהשתלשלות שהוא בחי' רוחנית של המצות יש שתלוים ביו"ד ויש בה' כו', משא"כ בבחי' הוי' הא' נאמר נורא^יב תהלות עושה פלא שהוא נורא תהלות ולא^יג ידע ליה בר איהו משום דעושה פלא שגם בחי' חכמה הנק' פלא ואפי' גם מה שלמעלה מהחכמה כי פלא^יד אותיו' אלף והיינו אאלפך^טו חכמה שהוא ענין מקור החכמה, כידוע בדקדוק דאלף הוא ל' מדבר בעדו כו' נק' בשם עשיה בלבד אצלו ית'. ולכן לא יכלו האבות שעבודתם הי' באהוי"ר להגיע* שמה,

*)להגיע שמה: בס' תקע"ב נרשם כאן בשולי העמוד הגהת כ"ק אדמו"ר הצ"צ בגוכי"ק:

כי האהוי"ר זהו ע"ד תהלה שע"י השבחים מעוררי' הגלוי כמ"ש ע"פ הללויה^א, וסד"ה בכ"ה בכסלו בענין בהלל^ב, אכן כיון שהוי' שלפני האצי' נק' נורא תהלות א"כ א"א להמשיך ע"י בחי' זו וע"ש שזהו ענין ובהודאה.

וזהו ענין לתת להם את ארץ כנען דהיינו ענין ארץ שבה דוקא קיום המצות מעשיות שהמצות הם בחי' אור זרוע לצדיק זרעו לכם לצדקה. וזריעה זו היא בארץ שבה דוקא יש כח הצומח ע"י נעוץ סופן בתחלתן כמ"ש באג"ה ד"ה איהו וחיוהי^ג. וגם כמ"ש בד"ה יביאו לבוש מ'^ד שהעשייה שרשה נמשך מבחי' סוכ"ע דוקא, וכאן בהביאור פי' ששרש המ' הנק' ארץ שרשה גבוה מבחי' חג"ת שהם ג' קוין שרש בחי' אדם ושרשם חג"ת דאריך, אבל הארץ מ' שרשה בבחי' עצם הכתר שהרי נק' כתר מ' ושם למעלה מבחי' קוין, וזה כעין מ"ש בת"א בהביאור ע"פ זכור ושמור בדבור אחד^ה בענין רמה קרני, דוד שנמשח בקרן הוא בבחי' רמה בחי' כי לא אדם הוא, וז"ש באבות וגם הקימותי את בריתי לתת להם את ארץ שגם מה שהמשיכו משם הוי' דאצי' זהו ע"י הארץ רק שניתנה להם עדיין רק הארץ עליונה, ע' בלק"ת פ' שלח^ו בענין המרגלים שרצו רק בארץ עליונה, וטעו בזה כי ע"י העבודה ברוחניות אפילו עם הארץ עליונה ממשיכים משם הוי' דאצי', אבל להמשיך משם הוי' דלעילא זהו ע"י מצות מעשיות דוקא, וכן בק"ש נאמר וזאת המצוה^ז אשר צוה ד' לעשות בארץ.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org