רעו

חדשה לגמרי והכל בבחי' ירידה ועלי' אתעדל"ת ואתעדל"ע בהעלאת מ"ן, ומדוע צריך העלאת מ"ן, איידי^כז דטריד למבלע לא כו'.

ולהבין יותר ענין ירידה צורך עלי' בהקדים ואלה^כח המלכים אשר כו' שנפלו ונשברו כו' ואורות דתהו נסתלקו למעלה והכלים נשברו ונפלו למטה מטה בדברים גשמיים כמו מאכלים וכו' וכאשר אדם אוכל אותם ואח"כ בא בכח האכילה ההוא ומתפלל ומוסר נפשו באחד הוא בחי' עלי' גדולה שמעלה הכלים למקורן הראשון וממילא נתעלה נפש האדם בעלי' יותר וד"ל. והנה בחי' שביעית הוא בחי' שביתת הארץ בחיצוניות ג"כ כנ"ל כי הנה ידוע שארץ^כט קדמה לשמים וסוף^ל מעשה כו' ויש בה בחי' א"ס כח הצומח שבארץ שמצמיח בבחי' א"ס. והנה בארץ הגשמי יש ב' בחי', א' בחי' אתעדל"ת היינו שזורע דגן או נוטע כל עץ מאכל ומצמיח הארץ, ויש^לא בחי' ספיחים שצומחים מעצמם בלי אתעדל"ת כלל בחי' זריעה, שהוא נמשך מבחי' א"ס שלמעלה מעלה מבחי' אתעדל"ת. והנה בשביעית כתיב שבת^לב שבתון כי היא מעין והארה מבחי' עתיד שהוא למעלה מעלה מבחי' הקו שורש ומקור לכל ההשתלשלות אשר זה תלוי הכל במעשה התחתונים באתעדל"ת אבל בחי' שביעית הוא הארת העיגול עצמו בחי' עתיד ע"כ יש עלי' בחיצוניות ג"כ ששבתה הארץ לגמרי, ומה גם שאפי'^לג בחי' הספיחים הפקר לכל, וחיות הארץ, למעלה ממדריגות תורה אשר ע"פ ד"ת חייך^לד קודם כו', ובפרט לבהמות וחיות ויש רק צער^לה בעל חי אבל לא בחי' מזונות כמ"ש במשנה^לו אין נותנין מזונות כו' מפני שאין^לז מזונותיה עליך ממילא משמע שאין מחוייב ליתן להם מזונות, ובשביעית הפקר הוא לכל חיות הארץ, וזהו מחמת שאז גילוי והארת סובב שלמעלה מעלה מהקו שתלוי בתחתונים אבל בחי' סובב העיגול הכל שווים נגדו אדם^לח ובהמה כו' גדול וקטן כחשיכה^לט כו', ע"כ הוא הפקר לכל כו' והוא בחי' עלי' אפי' בחיצוניות מעין הארה דלעתיד לבא וכנ"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org