ז

לשבתו ית', וזהו ורב תבואות בכח שור הוא בחי' נפש הבהמי' הנלקחה מבחי' פני שור מאופנים שבמרכבה להמשיך גילוי אלקות רב ועצום ואוא"ס ב"ה ממש, אלא שהנה"ב בעצמה לא הי' בה כח להעלות ולהמשיך בלתי התלבשות נפש האלקי' המתלבשת בה שהיא נפש המשכלת ומתבוננת בגדולת ה' ורוממותו עד אין קץ והיא המנהגת את נה"ב, נמצא שהנפש אלקי' היא כעין גרעין הנזרע ומתלבש בכח הצומח שבארץ, שכח הצומח הוא הוא העיקר להצמיח כל מיני תבואות הנזרעים בו אלא שהגרעין הנזרע בו מעוררו להוציאו מכח אל הפועל ומההעלם אל הגילוי להצמיח כעין הגרעין ההוא (ומ"ש^סב במ"א שהמצות הן הפירות הנצמחי' כו', הכל הולך אל מקום אחד כי מחדו"מ של התו"מ הן הן לבושי נפש האלקית אף שגבהו ממנה כמ"ש בלק"א והן הן הנזרעות בתוך נה"ב).

והנה הגם שכל אדם צ"ל כל ימיו בתשובה, מ"מ עת וזמן ושעת הכושר שמלמעלה לכך הוא בימים נוראים ועשי"ת, כי ר"ה הוא חידוש כללות החיות של כל השנה ולכן נק' ר"ה כמו ראש שהוא גילוי כללות המוחין שבהם גילוי כללות החיות של כל האברים ומהם נמשך לכל אבר בפרטיות לפי מזגו ותכונתו כך בר"ה נמשך גילוי כללות החיות של כל השנה, והמשכה זו באתעדל"ת תלי' מלתא (שלכן הוא יום המשפט, משפט^סג לאלקי יעקב לפי המעשים של שנה העברה כמ"ש במ"א), ולכן מתחילים לתקוע בו בשופר גנוחי^סד גניח וילולי יליל, גנוחי גניח השברים לבטש ולשבר את הגוף בבחי' לב נשבר והוא בחי' חרישה דמרפי ארעא וילולי יליל בבכיה לעורר ר"ר על ירידת הנפש מאיגרא רמא מאא"ס ב"ה כו', וכן כל^סה ימי עשי"ת דרשו את ה' בהמצאו כתיב, וע"כ תקנו להתענות בהם ואף שלא ישלימו כי אין תענית זה אלא קבלת צער בעלמא, והיינו כי הזמן גרמא לבטש את הגוף להכניע כחו שלא ימשך אחרי הנאת גופו למלאות כל צרכי כי שמנת^סו עבית כשית כתי', כשית בשמאל לשון כיסוי שנעשה מכסה וחיפוי על הלב לטמטמו כאבן, וכמ"ש כי^סז כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב, וערלי לב היינו שיש להם בחי' ערלה ומותרות החופפת על הלב שאין לו רעו"ד לפתוח לבו לאהבת ה' בתשוקה וצמאון הבאים מהתבוננות בגדולת ה', שאף שמתבונן ברוממות א"ס ב"ה ושהוא קדוש ומובדל כו', שמזה נעשה בחי' רעש גדול כו' כנ"ל, אעפ"כ אין לבו פתוח אצלו שיהי' לו בחי' רעש זה, שאין לבו צועק בקרבו אלא עומד בתקפו ובגבורתו כתולדתו ואינו מתפעל כו', והיינו מפני שיש בחי' ערלה החופפת על הלב ומסך מבדיל שאין ההתבוננות מגעת לעצמיות הלב, וערלה זו וחיפוי וכיסוי זה הוא מחמת כי שמנת עבית בחלב ודם שהחלב שמן והדם עב וגס שלא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org