עניןא יתרוב שיתר פרשה א' בתורה ואתה תחזה כו' ושפטו את העם, הענין כי הנה כהןג מדין הוא הי' מבחי' חכמה דקליפה שנקרא בשם מדין וכמ"שד בזהר רזא דתרין ווין כהן מדין הוא חו"ב דקליפה וכהןה און יסוד דקליפה, כי זלע"זו עשה האלקים, ופי' לעומת זה היינו לנגד ממש כי הם ההיפוך במהותם ממהו' הקדושה מלבד שהם טמאים, והיינו כי חו"בז דקדושה הם תרין ריעין ולעומת זה בקליפה חו"ב נק'ח מדין מל' ריב ומדון כלומ' פירוד כו' וכן כהן און כיט יסוד דקדושה נק' ששון שהוא תכלי' השמחה ע"ש גמר השפע ולעומת זה יסוד דקליפה נק' און מל' צער כמו מצאתיי און לי כו', וכנודע ג"כ ממ"ש בזהריא שיתרו היה מג' יועצי פרעה איוביב ששתק כו', בלעם בחי' דעת כמ"ש ויודעיג דעת עליון ויתרו בחי' חכמה, וכשאמר יתרו עתהיד ידעתי כי גדול ה' כו' הוא ענין בירור והתכללו' חכמה דקליפה בחכמה דקדושה, וזה הי' הסיבה למ"ת שהוא רק ענין המשכת החכמה למטה, כי למעלה כבר היתה התורה גנוזה שהיא חכמה עילא', אלא שלהיות נמשכת למטה להתלבש בענינים גשמיים שזהו פי' וענין מ"ת וכמו ענין פ' משפטים שהוסיף יתרו שהדין מחכמה עילאה נשפל בדינים שהוא המשפט בין איש לרעהו ובהכרח שא' מהם משקר כי אלולי הי' שניהם מגידי' האמת לא היו נצרכים לדין, ושיהי' החכמה נמשכת כ"כ למטה הוא ע"י יתרו התכללו' חכמה דקליפה בחכמה דקדושה כו', וזה הי' כל ענין המעשה בהנהגת משה ואהרן וכל זקני ישראל עם יתרו.
הנה כתי' ויצאטו משה לקראת חותנו כיטז משה הוא בחי' חכמה דקדוש' ויצא לקראת העלא' החכמה דקליפה להיות מתכללת בו בקדושה, וזהו