ערה

ראשית הגילוי והחכמה הוא בחי' מ"ה, ומ"ה יש בו ב' פרושים א' הוא בחי' ביטול לגמרי והב' ואנחנו^יז מ"ה שיש מי שבטל, כי החכמה הוא בחי' גוף ויש נגד אא"ס, וכמאמר כד^יח אנת תסתלק מנייהו אשתארו כולהו כגופא בלא נשמתא כי חכמה מוחא כו' חסד דרועא ימינא וכמשל היד שהוא כלי ויש גשמי נגד הרוחני היד שהוא בחי' מדת החסד, כמ"כ בחי' מדת חסד הוא גשמי נגד עצמיות הנפש, וכן בחי' חו"ב הם הם גשמיים וגופנים נגד עצמיות הנפש כי הנפש עצמה אינה בחי' חכמה, והראי' כאשר יאמר אדם איזה דבר שטות שאינה חכמה נאמר^יט שאין לו נשמה, ועוד ראי' ממה שארז"ל אע"ג^כ דאיהו לא חזי מזלא חזי כו', ממילא יובן שעצמיות הנפש אינה שייך כלל לבחי' החכמה ולכל שאר ספירות כי הם כולם כלים וגופנים לעצמיות הנפש, כמ"כ למעלה כל ע"ס הם כלים לעצמיות אא"ס וחכמה מוחא כו' וכמו באדם שהמוח הוא הכלי להשכל כמ"כ למעלה בחי' אנת חכים ולא בחכמה כו' הוא בחי' מוחא וכלי לאא"ס כו'.

והנה מובן כאשר רצה המאציל להיות השתלשלות העולמות הי' צריך להיות בצמצומים רבים בחי' חלל וקו עד שהמציא מציאות חכמה, ובחי' חכמה נק' בחי' יו"ד בחי' צמצום גמור כי חכמה אין ערוך כלל לבחי' אא"ס ע"כ הוא צמצום יותר משארי ספירות, ואח"כ בריבוי בחי' פרגוד ומסך שממל'^כא דאצי' נעשה הכתר לבריאה וכן ממל' דבריאה נעשה כו' עד שנשתלשלו להיות מל' דמל' דעשי' ואז רגליה^כב יורדות מות להתלבש בע' שרים בקליפות בחי' ותתן^כג טרף כו' והיא ירידה גדולה מאא"ס להתלבש במדריגות התחתונות כאלו ואח"כ חוזר למקורו ונמשך מאא"ס המשכה חדשה כדכתיב ובטובו^כד מחדש בכל יום תמיד מע"ב כי בכל יום נמשך המשכה אחרת בחי' יהי אור יהי רקיע, וכמארז"ל^כה במשנה בתענית אשר הי' קורא בתורה בכל יום מעין היום היינו ביום א' יהי אור וביום הב' יהי רקיע דהיינו שנמשך בכל יום המשכה ומוחין חדשים מא"ס אשר לא הי' מקודם כי זהו בחי' א"ס שיש בו עילוי אחר עילוי בבחי' א"ס, וזהו וקדושים^כו בכל יום יהללוך סלה כו' וכמו שמרע"ה יושב בג"ע ונהנה מזיו השכינה ומסתמא יש בזו עליות ומדריגות ולא עומד במדריגה א' וכן האבות כנ"ל, וכמ"כ כל ימי המעשה הם בחי' ירידה בכדי לברר בירורים וביום השבת הוא בחי' שביתה בחי' עלי' למקורו כי בשבת בורר אסור כו' ובשבוע השני נמשך המשכה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org