משמחא חתן וכלה, ובברכה אחרונה נאמר משמח חתן עם הכלה. הנה ביוםב חתונתו זו מ"ת, וצריך להבין הלא גם בלא"ה נק'ג הקב"ה חתן מל'ד חות דרגא, ע"ש השפעתו בעולמות כמ"ש ואתהה מחי' את כולם, וכנס"י נק' כלה, שהיא בחי' מקבל. ועוד צ"ל דכאן אומר שכנס"י נק' כלה, ובמ"א אומר בהיפך, והוא מארז"לו ע"פ תורה ציוה לנו משה מורשה, א"ת מורשה אלא מאורסה שהתורה היא בחי' כלה לישראל וישראל נק' בשם חתן כו'.
והענין הוא כי הנה התורה נק' בשם ברית כמ"ש אלהז דברי הברית אשר כרת משה, כי הנה כתיב עיןח לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו פי' עין לא ראתה זה עדן, כי יש כמה מיני ג"ע זה למעלה מזה עד אין קץ ותכלית, ובין ג"ע התחתון לגעה"ע יש נהר דינור המפסיק שצריך לטבול בו, כדי לשכוח מהות התענוג שבגעה"ת, שמבלבל לגבי מעלת התענוג שבגעה"ע שלמעלה מגעה"ת, וכיוצא בזה יש עוד מדריגות רבות לאין קץ ותכלית בעולם התענוג כי התענוג הוא בבחי' א"ס ממש, וכל תענוג עוה"ז הוא רק מהפסולת שנפל בשבה"כ, וזהו כל עסק הנשמות אחר התפשטותם מהגופים שהם הולכים מחיל אל חיל בעילוי אחר עילוי, ולא שעוסקים מענין לענין בלבד שהרי משה רבינו ע"ה ידע להשיג כל התורה גם בחיים חיותו, ומה הוא עושה כל זה ימים ושנים רבות אלא בודאי שגם בכל ענין יש עליות רבות לאין קץ בעומק רום וכן אברהם אבינו, וכל נפשות הצדיקים וכמ"ש וקדושיםט בכ"י יהללוך סלה, פי' קדושים הם הנשמות שהם יהללוך סלה, וכלי מקום שנא' סלה אין לו הפסק כו', אמנם בחי' תענוג