ביאורא ענין שהמזל מכה ואומר לו גדל להעשבב ואעפ"כ העיקר מבחי' א"ס הסובב דוקא. הוא עד"מ אדם העושה דבר ביד שאע"פ שהידים עושי' ומציירים הרי מי העושה לא האדם שכחו ועוצמו עושה כל זאת רק שע"י הידים הוא עושה כו', כמ"כ א"ס ב"ה הכל יכול הוא העושה התהוות הגשמי' אלא שההמשכה היא ע"י המדות חסדג דרועא ימינא יהיד אור כו' ולא שהחסד עצמו מהוה (כי הוא מבחי' ממלא שיכול להיו' מזה התהוות הרוחני' בלבד) אלא שא"ס ב"ה ממש מהוה, רק שמהוה ע"י החסד וד"ל.