מה

חפץ בהתהוותם מצד עצמותם רק שרוצה בהם בשביל התכלית שימצא מהם אח"כ בקיום המצות והוא רק בחי' חיצוניות, ומ"מ הרי הוא רצונו ית' ממש שבבחי' א"ס, אף שהוא בחי' חיצוניותו ית', וגדול כחו גם להוות בחי' הגשמיות שא"א להתהוות מבחי' חכמה אף שהוא בחי' פנימיות, לפי שהוא בחי' החכמה שבהשתלשלות שבבחי' גבול, משא"כ הוא ית' הכל יכול כנ"ל, והוא ורצונו אחד וד"ל.

והנה בחי' החפץ הזה היא התורה כמ"ש ה'^ל חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר, והיינו בחי' תרי"ג מצות שהם כללות כל התורה כולה שהם חפצו ית' שיש לו תענוג עד"מ ברצון זה שבמצות וכמאמר אשר קדשנו במצותיו פי' אשר הוא בחי' תענוג דהיינו דבר המאושר וטוב ויפה ושם הם שרש המצות ומשם נמשך להיות קדשנו במצותיו כו', והוא המחבר את בחי' הרצון ובחי' החכמה שהם בחי' ממלא וסובב כנ"ל, כי מחמת התענוג והחפץ שיש לו במצות הוא גורם להיות ירידות והתלבשות הרצון להוות סדרי בראשית הארץ וכל אשר בה בגשמיות, וכן להיות ירידות החכמה להוות השמים וכל אשר בהם ברוחניות והוא בחי' סובב וממלא כנ"ל, שמהן נמשכים ארץ ושמים כו'. וז"ש רז"ל שהעוסק בתורה משים שלום בפמשמ"ע ובפשמ"ט, פי' שגורם התחברות החכמה והרצון שהם בחי' ממלא וסובב וזהו בפמלי' של מעלה, וישנם ג"כ בתורה עצמה כי אורייתא^לא מחכמה נפקת הוא בחי' ממכ"ע והרצון שבמצות הוא בחי' סוכ"ע והתחברותם יחד הוא ע"י החפץ שבהם שהוא תכלית פנימי' החכמה ופנימי' הרצון כו', וכן בפשמ"ט היינו בנבראים שכאו"א כלול מב' הבחי' ממלא וסובב כי כאו"א יש לו גוף ונפש וחיות וקיום הגוף הוא מבחי' סוכ"ע שהוא בחי' המשכות רצה"ע שבו והנפש נמשכת מבחי' ממכ"ע (כי אפי' בחי' צומח יש לו נפש הצומחת שהוא מלבד מנפש הדומם שיש גם בו לקיום גשם חומרו כו', וגם בחי' הדומם יש בו נפש המרכבת מפני שכלול מארמ"ע כמ"ש בגמ' אין^לב מוציאין אש לא מן האבנים ולא מן העפר, פי'^לג צפיעי בקר כו', מלבד העפר ממש שהוא יסוד פשוט, ולכאורה הנפש שבו שהוא לקיום חומרו הגשמי ממש הוא מבחי' סוכ"ע דהיינו בחי' רצה"ע שיש בהתהוות העפר וכנ"ל דארץ קדמה כו' הגם שגם העפר יש בו חומר וצורה אין הצורה דבר נוסף על החומר כמו הנפש על הגוף רק שהיא הצורה של החומר, איך שיהי' ד"מ מדת העפר ושיהי' עגול כו', ואף שצורה זו היא עפ"י החכמה היינו שכולם^לד בחכמה עשה הרצה"ע, אבל אינו ענין התלבשות החכמה ממש בתוך העפר כמו שהוא בצומח שנפש הצומחת מתלבש בגוף הדבר הצומח בבחי' תוספות על חומרו הגשמי כנ"ל בענין אין לך עשב שאין לו מזל שהמזל רק מגדל העשב ונותן בו טעם כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org