קנא

וכך יובן בכלל בחי' קריאות אותיות הדבור גם שהוא מגלה מדות ושכל ורצון ותענוג כו' א"א שיתגלה מבחי' מהותן כלל בדיבור גם לא במושכל כו' רק בחי' קריאות שמות כי האהבה בדיבור לא יובן לזולתו מהותה כלל רק קריאת שמה שנק' אה' באמרו יש לי אהבה, אבל לא מהותה כלל (וגם כשאור אהבתו יוצא בדיבור כמו ממעמקים^לז קראתיך כו' עד שנכנסי' ללב כו' אין זה רק בקיעה בעלמא כמ"ש במ"א וד"ל), וזהו"ע מ"ש דהמל' מלבשת עד החזה כו' שהוא בחי' הדבור העליון שמלביש לחיצוני' המדות דז"א בלבד ולא לבחי' פנימי' מהותן כלל, וכך הוא במוחי' ותענוג ורצון עליון שאין בחי' פנימי' מהותן נודע בדבור רק בחי' קריאת שמות בלבד כנ"ל וד"ל.

ומעתה יתורץ הקושי' הנ"ל בענין מ"ע שהז"ג כו' דהנה ידוע שהמצות הוא בחי' פנימי' הרצוה"ע ובחי' פנימי' רצון העליון לא נודע כלל בדיבור שהוא המל' רק בבחי' קריאת שמות כנ"ל והוא במה שהמל' מלבשת לחזה בחי' חיצוני' המדות כו', אמנם יש הפרש בזה בין מ"ע שהז"ג לשאין הזמן גרמא, שמ"ע שאהז"ג הוא בבחי' פנימי' המדות דז"א שלמעלה מהזמן דמל' וממילא הרי הוא בבחי' פנימי' החכ' ופנימי' הרצון עד בחי' סובב הכללי מצד עצמות שאין שם הפרש בין זו"נ ע"כ אין יוצאת בבעליהן, והגם שמ"ע שרשן רק ה"ח דדעת דז"א מ"מ שרשן הראשון הוא בבחי' פנימי' רצוה"ע בחי' ארחין^לח דגלגלתא כו' משא"כ מ"ע שהז"ג שנמשך רצוה"ע בזמן דמל' דוקא שהוא בחי' הדיבור שמלבשת רק להחזה כו' שם בחי' הנוק' טפל לזכר ויוצאות י"ח בבעליהן אעפ"י שהמצוה מצ"ע היא בבחי' פנימי' הרצון ששם אין הפרש בין זכר לנקבה כו' וד"ל.

אך זהו עכשיו דוקא שיש הפרש בין למעלה מהזמן ובין זמן ע"כ ממילא יש הפרש בין שהז"ג לשאין הז"ג בנשים אבל לע"ל שיהי' בחי' סובב עצמו למטה כמו למעלה ממש אז אין אין הפרש בין זמן לגבי למעלה מהזמן (וראי' ממה שגם הזמן יהי' נצחי כמ"ש^לט בענין ועד בחילופי אתוון כו') וא"כ גם מ"ע שהזמן גרמא נשים חייבות אז כמו שאהז"ג. אך ענין עטרותיהן בראשיהן לע"ל שאינם רק ע"י המצות מעשיות שעשו בעוה"ז הרי לא יהי' כלל עטרות לנשים ממ"ע שהז"ג שהי' פטורות בעוה"ז משום שהיו נכללות עכשיו בבעליהן, ואפשר שגם מהם יהי' להם עטרות משום שאז שוין הנשים עם האנשים ואין נכללות בעטרה א' עם בעליהן וכמו האמהות יהי' להם עטרות גם ממ"ע שהז"ג כמו האבות ממש מאחר שאז הוא למעלה מבחי' זמן, וזמן ולמעלה מהזמן שוין ממש וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org