וידברא אלקיםב אל משה ויאמר אליו אני הוי', וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, הודעתי אין כתי' כאן אלא נודעתי, הענין בהקדים להבין מה זה תשובה עמ"ש משה תחלה למהג הרעות כו', אך כי טענת משה למה הרעות הי' על מה ולמה מגיע יסורים כ"כ לישראל ולזה השיבו וידבר אלקים אני הוי' כי גם שם אלקים אע"פ שלדעתך הוא דין גמור אבל עפ"י האמת הוא כאחד עם הוי' שהוא מדה"ר כי דיןד רחמי הוא רק לאחזאה לאתנהג בהון עלמא, אבל הוא ית' לאו דאית לי' צדק ידיעא ולא משפט ידיעא ולאו מכל אינון מדות איהו כלל ובהשפלתו למטה אזי מתכללים כאחד כו'.
וביאור זה יובן בהקדים להבין עוד מ"ש ושמי הוי' לא נודעתי להם דהלא כמה מקראות מליאים דבר הכתוב, ויראה הוי' אל אברם כו' ויאמר הוי' אל אברם לך לך כו' והוי' אמר המכסה אני מאברם כו' וכהנה רבות. אך הענין כי יש ב' בחי' הוי' כמ"ש ויקראו הוי' הוי' ופסיק טעמא בגווייהו כי אין ערוך כלל בין בחי' הוי' שבבחי' השתלשלות מדה"ר מדה"ד דהיינו שהרחמים הם במדה וגבול ונמשכים מי"ה צמצום והתפשטו' להיות חכים ומבין כו'. לבחי' הוי' הא' שהוא לפני ההשתלשלות. ואבות העולם עם היות כי הןז הן המרכבה אברהםח אוהבי ופחד יצחק לא הגיעו בזה רק עד בחי' הוי' שבהשתלשלות. וזהו באל שדי