להבין מ"ש בלקוטי תורה בענין טעם דמ"ע שהזמן גרמא
קלט
בעשי' ורוח ביצי' ונשמה בבריאה ובחי' חי' בחכ' שבאצי' ובחי' יחידה בבחי' כתר כו', וזהו דרך כלל בכל מציאות נפש או רוח ונשמה דנר"ן הם בבחי' בי"ע וחי' שלהם בבחי' מזלא כמו שאמרו גבי חברי דניאל אע"גיב דאיהו לא חזי מזלייהו חזי דהיינו המראה שראה דניאל כפי שרש נשמתו ביצי' או בעשי', והנה אליו בא בגילוי המראה גם בבחי' נר"נ שבו, אבל לחביריו לא בא אור הגילוי זה בבחי' נר"נ שלהם וז"ש דאינהו לא חזי אבל מזלייהו בבחי' יחידה שלהם ראו וחזו, וזהו מזלייהו חזי ע"כ חרדה נפלה עליהם עכ"פ אע"ג דלא חזי, מצד בחי' המקיף הנק' מזלא שמאיר גם בתוכן לפעול החרדה כו'.
וכך יובן בכל מי שעושה מצוה למטה גם שאינו רק מבחי' נפש דעשי' הרי גם בחי' רוח שלו שביצי' ובחי' נשמה שלו שבבריאה עד בחי' ח"י שנק' מזלא שבאצי' ג"כ עוסקים במצוה זו, (וכמ"שיג בכוונות דט"ז ע"ב) דכמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן אדם העליון למעלה כו' ע"ש ופי' דיוקן האדם הזה כמו שהוא למעלה הוא בחי' מזלא שלו שהוא בחי' שורש נשמת האדם למעלה מעלה כו', וא"כ הרי יובן ג"כ בענין מצות מעשיות דנשים ששרשם בבחי' המל' שמלבשת עד החזה כו' שאין זה רק בבחי' נר"נ דוקא אבל בחי' ח"י שנק' בחי' מזלא ה"ה למעלה הרבה מבחי' המדות שבז"א כידוע דשורש המצוה העצמי' דבחי' המל' הוא בפנימי' אור אבא דאבא יסד ברתא עד"מ מאותיות השכל שמהם נמשך הדיבור במבטא, וע"כיד התינוק אינו יכול לצרף אותיות הדיבור כידוע מפני שאין בו כח החכ' לצרף כו' וגם אותיות שבשכל שרשן מעצמיות הנפש שהוא בבחי' חי'טו, וכמ"ש במ"א מענין ויהיטז האדם לנפש חי' ות"א לרוח ממללא כו', וכך למעלה יובן בכל ענין עליות המל' עד פנימי' החכ' ופנימי' הכתר כנ"ל הכל הוא בבחי' עצם כח הדיבור כאשר עולה לשרשו שמשם לוקח מקור חוצבו כו' עד"מ כמו הדיבור שבאדם שעולה למעלה בעצמות נפשו בבחי' חי' יחידה שבו כנ"ל אבל בחי' הדבור הבא במבטא יוצא הוא מהבל הלב שנק' חזה כנראה בחוש שהתפשטות או צמצום המבטא תלוי בהבל החזה אם הוא בהתפשטו' כמו בעת השמחה או בכיוווץ כמו בעת הצער וכה"ג. וזהו נקבהיז ל' נקב ה' דהבל הלב שמשם יוצא הקול כו' ומשם נמשך ג"כ בחי' המוחי' והמדות שבדיבור אבל בחי' עצם כח הדיבור הוא בבחי' פנימיות דח"י שבנפש כנ"ל, וכך יובן למעלה בבחי' המל' שנק' דיבור שגם שאמר דמלבשת עד החזה כו' היינו רק בבחי' הדיבור עצמו הבא בגילוי כמו ויאמריח אלקים יהי אור כו' וכה"ג אבל שורש עצם הדיבור העליון הוא בבחי' פנימי' חכ' וכתר כו' וד"ל.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Volume
- תקע"ב
- Id
- rh-d9f5am0t
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.