רכט

ההבלים זרים שבמוח מצד בחי' מותרות גסות וכיוצא ומשום שיניקת החיצונים מקבלים מפסולת הנופלים למטה מבחי' השערות דמל' כמ"ש^מט בזהר בשערהא אחידן כו', אשר ע"כ אמרו שער^נ באשה ערוה כו', וע"כ הוצרך לגזור על אשה יפ"ת שתגלח^נא שער ראשה ועשתה את צפרניה כי הצפרנים והשערות באים מפסולת הגבורות, כמ"ש אודם^נב שממנו כו', ע"כ אמר סלסלה כו' להפריד הבלבול, וממילא לא יהי' יניקה לסט"א^נג רק כפי המדה הקצובה מכבר ע"פ מאמר קו המדה. וזהו מ"ש דבחכ'^נד אתברירו שהוא בבחי' חכ' דבתושבע"פ דוקא כמ"ש סלסלה כו' וד"ל. ומ"ש סלסלה ותרוממך היינו משום דנעוץ^נה תחלתן בסופן דוקא ע"כ בבחי' סלסול דשערות ראש דכנ"י כארגמן הנ"ל מגיע ברוממות המדריגות שהוא בבחי' שער רישי' דע"י שהוא כעמר נקי כו' שכולו רחמי' וחסדים פשוטים כנ"ל (והיינו שא' בזהר^נו ע"פ עין לא ראתה אלקי' זולתך יעשה למחכה לו למאן דדייק מילין דחוכמתא דוקא שהוא בחי' העיון שבתורה שבע"פ לדקדק עד כחוט השערה כנ"ל ששרשו מגיע בעדן עילאה שהוא בבחי' פנימית ע"י וא"א שמשם בוקע הארות והמשכות בבחי' שערות לבנות כו', אשר עין לא ראתה בגעה"ע והתחתון שאין ההארה שם לנשמות רק מבחי' נימין דמל' כו' וזהו למחכ"ה כח מ"ה דחכ' בהיפוך אתוון, וכמ"ש במ"א).

ובכ"ז יובן ג"כ ענין ג' מיני צמצומי' דג' מיני שערות הנ"ל בענין השתלשלות העולמות ג"כ עד שיוכל להיות בחי' חכ' ושכל אנושי בעוה"ז השפל בבחי' פירוד ושינוי המהות כ"כ להיות שאותיות הדיבור שבמל' נמשכים מבחי' מותרי המוחין שבמל' ונק' מילין דהדיוטא כמו יהי^נז אור יהי רקיע כו' עד שבהשתלשלות רבות מתהווה מהבל רוח פיו שבע"מ גם בחי' חכ' ושכל אנושי בעוה"ז, ואעפ"י שבחי' חכ' של כל הנבראי' ונוצרי' כו' כלא ממש חשיבי לגבי בחי' ח"ע שבאצי' שנק' חכים כו' מ"מ בחי' ח"ע זו הרי היא בחי' מקור למקור כו' עד התהוות בחי' חכ' דבי"ע רק שיורד האור דרך בחי' צמצומי' רבים, דהיינו דרך ג' צמצומים כללים מח"ע דאור אבא במדות וממדות לדיבור דע"מ כו' ומדבור למעשה. וא"כ יובן שאין ערוך כלל לבחי' חכ' אנושית לגבי חכ' שבתורה גם שמלובשת בדברים גשמיים כו', להיות שההלכות שבתו' הן בחי' נימין דכלה שהוא בחי' המשכת חכ' שבמל' עצמה כמו שהיא במקורה כו' משא"כ ירידת האור ושפע הנמשך מהבל הדיבור במלאכים עד התהוות חכ' האנושי שאין בזה מבחי'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org