והלא עבודת יצחק הוא ג"כ להסיר המונע עד שיתגלה המקור שהוא אלקותו ית' למטה, ומהו ההפרש ביניהם עד שעבודת אברהם נק' מלמעלמ"ט ועבודת יצחק היא מלמטה למעלה. אך הענין הוא דהנה באלקות אינו שייך כלל לומר ענין מקום גשמי ח"ו שהוא ית' למעלה מגדר זמן ומקום, והכוונה בענין מעלה ומטה היינו במדריגהיח, שענין מעלה הוא מה שהוא מעלה במדריגה, כמו שכל לגבי המדות שהשכל נק' מעלה לגבי המדות, ומטה היינו מה שלמטה במדריגה וכענין המדות עד"מ לגבי השכל, ועבודת אברהם הי' להמשיך גילוי אלקות שיתגלה מה שלמעלה במדריגה למטה היינו בבחי' מה שלמטה במדריגה, ועבודת יצחק הי' להעלות בחי' מה שהוא למטה במדריגה שיתעלה בבחי' אוא"ס שלמעלה במדריגה כו'.
ויובן ד"ז מענין ההפרש שבין מ"ת לעוה"ב ותחיית המתיםיט, שבמ"ת הי' גילוי אלקות כמ"ש וירד ה' על הר סיני ומ"מ העולם לא נזדכך כלל כ"א עולם כמנהגו נוהג בהנהגת הצמצומי' דש' אלקים בגימ' הטבע, רק מפני שהוא ית' הוא כל יכול לכן הוא יכול להשפיל להאיר אורו ית' גם במקום אשר הוא מטה במדריגה, והמגביהי לשבת לכן הוא משפילי בשמים ובארץ בשוה, כי קמי' ית' כלא חשיב וגם השמים אינם תופסים מקום לכן יכול להשפיל גם בבחי' ארץ ג"כ, שכשם שהארץ אין ערוך כמו"כ השמים ג"כ אין ערוך, ולכן מצד שהוא מגביהי לשבת ה"ה משפילי בשמים וארץ בשוה. אבל לע"ל הנה ארז"ל העוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי', כ"א שהגופים גשמי' יזונו ג"כ מרוחניותכ שזהו בהכרח שיזדכך הגוף עד שיוכל לזון מרוחניות, וכמו אלי' שעלה בסערה השמים שגם גופו ניזון מבחי' רוחניות כו', וכנודע ממשל ב' בנ"אכא אשר א' עומד בהר והשני בעמק שיש ב' אופנים באופן יחודם, או שהעליון ירד למטה או שהתחתון יעלה למעלה, שבדרך הא' שהעליון ירד לא יש מניעות כ"כ, אבל בדרך הב' שיעלה התחתון למעלה הרי יש כמה עקולי ופשורי, וכמ"ש מי יעלה בהר ה' נקי כפים ובר לבב כו' שקחשיב