ריט

ההוא יצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני, פי' ים הקדמוני הוא בחי' חכ', ולע"ל יצאו מים חיים מירושלים בחי' מל' אל החכמה או הבינה, ולכן יתכן שאלתו וא"י איזהו מהם גדולה, אך מ"מ חוקת הפרה גדולה הימנו שלע"ע בחי' חוקת הפרה היא מל' דבינה שגבוה מחוקת הפסח מל' דאצי'.

ושורש ההפרש בין פסח לפרה, דהנה הפסח הי' ביצ"מ, ופרה הוא כנגד הגאולה דלע"ל שבפרה מרומז ד' גליות כמארז"ל אדומה זו בבל תמימה זו מדי כו'. והענין הוא דהנה גלות מצרים הי' הקדמה למ"ת, שע"י שנצרפו בכור הברזל במצרים זכו לקבל התורה שנק' תורת הוי' כו', אך מ"מ זהו רק חיצוניות התורה שנמשך מבחי' ש' הוי' דלתתא. אבל ע"י פרה שהיא בחי' תשובה עי"ז יהי' הגאולה דלעתיד כמארז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלים, שהגאולה דלעתיד תלוי בתשובה דוקא, ועי"ז יהי' התגלות בחי' פנימיות התורה ששרשה מבחי' ש' הוי' דלעילא.

וזהו יהי לבי תמים בחוקיך ב' חוקים חוקת הפסח וחוקת הפרה, כי באמת צ"ל ב' הבחי' והיינו חוקת הפסח הוא בחי' תומ"צ וחוקת הפרה היא בחי' תשובה, כי תשובה אינה על עבירות דוקא^נג, כ"א תשובה הוא בחי' החזרת פנים בפנים, דהנה שני אנשים הגם שעומדים סמוכים זל"ז אך הם עומדים אחור באחור הנה הם רחוקים זמ"ז, אבל כשהם מחזירים פנים בפנים אז הם קרובים. ועד"ז יובן בעבודת ה' דהגם שמקיים התומ"צ שאז הוא קרוב, מ"מ כשהוא בבחי' אחור באחור דהיינו שאין לו בחי' אהבה ותשוקה בקיום המצות רק שהוא עושה בבחי' מצות אנשים מלומדה אזי הוא רחוק באמת, וצ"ל בחי' תשובה ע"ז היינו החזרת פב"פ, ולכן איתא בזהר שמשיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא^נד, שגם הצדיקים שמקיימים התורה והמצות מ"מ צריכים לבחי' תשובה^נה, והיינו להיות החזרת פב"פ, שלפום גמלא שיחנא, שלפי ערך מדריגת הצדיק התשוקה עדיין אינה כדבעי לכן צריך תשובה ע"ז, וזהו שאמר דוד יהי לבי תמים בחוקיך ב' החוקים דוקא כו'.

ועפ"ז יתורץ ג"כ מה שהקשינו ממארז"ל ע"פ אורח חיים פן תפלס לא תהא יושב ושוקל מצוותי' של תורה, דשם הכוונה שלא יאמר אדם אעשה זו ששכרה גדול, לכן הודיע הקב"ה ששכר מצוה קלה שוה לשכר מצוה חמורה. אבל כאן פי' שפרה גדולה להיותה במעלה ומדריגה גבוה לע"ע, ואוכלי פסח צריכין לפרה כי גם הצדיקים צריכים לעשות תשובה כנ"ל לכן אינו ענין לשיקול מצותי' של תורה כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org