תבירין, וכמ"ש במד"ר ר"פ צו הקב"ה תשמישו בכלים שבורים לב נשבר ונדכה כו', שדוקא במי שהוא לב נשבר ונדכה מתלבש בו בחי' מרום וקדוש, כי כל הגבוה ביותר יכול להשפיל עצמו למקום נמוך ביותרכד כו', שלכן במצרים כתיב אני ולא מלאךכה כו', ובמקום גדולתו אתה מוצא ענוותנותו, ואדרבה דוקא במי שהוא דכא ושפל רוח, שזהו מ"ש מי אל כמוך נושא עון כו' לשארית נחלתו למי שמשים עצמו כשיריים דוקא, וכמ"ש במ"א שבחי' גדולתו ית' אינו יכול להיות נמשך כ"א במי שהוא שפל רוח דוקאכו, כי בבחי' גס הרוח אינו יכול להיות נמשך בחי' גדולתו ית' שזהו היפך כו', כ"א דוקא במי שהוא שפל רוח בחי' ביטול, ולכן השראת אוא"ס ב"ה בחכ' דוקאכז כו'. וזהו בחי' ס"ג הב', והיינו כי ס"ג המילוי הוא ג' יודי"ן ואל"ף אחד, והיינו כי אל"ף הוא בחי' פלא בחי' כתר לכן הוא נמשך בבחי' שפל רוח המגביהי כו'. וזהו ב' פעמים ס"ג, הא' בבחי' העלאה מלמטלמ"ע בחי' הסתלקות מן הגיאים, והב' הוא בחי' המשכהכח אשכון את דכא ושפל רוח. וזהו ב' בחי' דתורה ותפלה, תפלה הוא בחי' העלאה מלמטלמ"ע הוא כמו בחי' ס"ג שמלמטלמ"ע שמתגאה על הגיאים, ותורה הוא בחי' המשכה מלמעלמ"ט בחי' ס"ג שמלמעלמ"ט.
וזה הי' במ"ת כי תרכב על סוסיך כו', אכן במ"ת הי' עדיין החלו לעשות, וגמר הקבלה הי' בימי אחשורש, והיינו כי במ"ת עדיין לא פסקה זוהמתן לגמרי לכן חזרו וחטאו, וגם בכל ימי הנביאים והשופטים היו ישראל מרופין פעם כך ופעם כך כו', והיינו מפני שלא היו עדיין בחי' כלי לקבל האור דתורה שלא היו נקיים מזוהמת הנחש עדיין, משא"כ בימי אחשורש חזרו וקיבלוה והיינו מפני המס"נ שהי' אצלם בפו"מ כל השנהכט מגזירת המן הרשע, הנה ע"י המס"נ נזדככה הכלי שלהם כמו ע"ד לע"ל, לכן היו בבחי' כלי לקבל בחי' התורה. וזהו מ"ש במד"ר גדולה הסרת טבעת