מ"ש יכשלו בם היינו אותם שאין לומדין דרכי התורה כלל, א"כ אינו מובן מ"ש יכשלו בם דמשמע שהולכין ג"כ בדרכים אלו רק שנכשלים בהם, ואם לא למדו את התורה כלל האיך נמצאים בדרכים אלו, אלא ודאי שלמדו את דרכי התורה, ומ"ש ופושעים יכשלו בם אינון דלא משתדלי באורייתא היינו שלא השתדלו בתורה לשמה אלא שלמדו שלא לשמה. וכמ"כ ארז"ל בברכות די"ז כל הלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא, וצ"ל שהרי ארז"ל לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואפי' שלא לשמה שמתוך שלא לשמה בא לשמה. והנה יש הרבה תירוצים ע"זג, ועיקר התירוץ משארז"ל לעולם יעסוק כו' ואפי' שלא לשמה היינו שלומד מיראה ולא מאהבהד, ומה שאמרו כל הלומד שלא לשמה נוח לו שלא נברא היינו שלומד לקנטר או להתייהר כדי שיהי' נק' רב או חכם כו'.
ולהבין כ"ז וגם להבין מה שנק' התורה בשם דרכים אורחוי דאורייתא, איך יתכן דרך גשמי באורייתא. הנה מבואר ע"ז בבה"ז באריכותה שאורחוי דאורייתא קאי על בחי' המשכת הקו וחוט שנמשך מאא"ס, לפי שמתחלה הי' אא"ס ממלא את כל החלל, וכדי שיהי' מקור לעולמות הוצרך להיות צמצום ומק"פ באא"ס, ואח"כ נמשך המשכת הקו בבחי' צמצום להיות מקור לעולמות, והקו הזה עובר בדרך פרט בכל ע"ס דאצי', כמו הצינור שמקלח מים מהנהר הגדול שאם לא הצנור היו המים הולכים בשטף רב ולא הי' יכול להתקבל בכלים, אך ע"י הצנור שמצמצם המשכת המים ע"כ על ידו יכולים להמשיך גם בכלים קטנים ע"י צנורות דקיםו שממשיכים מהצנור הגדול, וכך ע"י קו וחוט שנתצמצם אא"ס נמשך אא"ס בכל ע"ס דאצי' ונק' קו המדה שמודד אורות בכליםז לזה כך ולזה כך. וזה המדידה והצמצום הוא ע"י התורה, שלזה יהי' נמשך כך ולזה כך שיש בזה חכמה עמוקה