לא מהו שאומר לך נאה לקרות הוי'. . אלא שעל שם הוי' שייך לומר גם בחי' אדנות ג"כ : ראה בביאור יותר בסה"מ תרח"צ ע' קט: דלכאו' הנה מטעם זה דהוא ית' אדון על כל בריותיו הי' צ"ל השם אד' המורה על האדנות ולמה אומר שם הוי', אלא להיות דזהו שם הוי' דלתתא דפירושו לשון מהווה. ראה עד"ז לעיל ד"ה כמה גדולים יורדי הים: ב' שמות הוי' הם כו' שם הוי' הא' כו' שמקור לסדר ההשתלשלות כו' לשון מהוה כו' וכמארז"ל במד"ר ואני מה שמי לך נאה לקרות אדון שאתה אדון לכל בריותיך כו', אמנם שם הוי' דלעילא. עיי"ש. וראה (באו"א) בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' שסז: וי"ל למה אמר הוי', היינו מפני כי נכתב בשם הוי' ונקרא בשם אד', ועל שם הקריאה אמר כן. (וראה עד"ז בפי' עץ יוסף תנחומא שמיני ח. חוקת ו). ועוד ביאור ע"ז בסה"מ תרפ"ב ע' לב (וסה"מ תש"י ע' 97): זהו מורה על גודל השגתו (של אדה"ר), דההתהוות הוא העלם והסתר הבורא מן הנברא כו', וזהו לך נאה לקרות הוי' מפני שאתה אדון דההתהוות הוא משם הוי' אמנם הוא באופן כזה שאינו נרגש כלל, וכמו העבד שעושה מה שהאדון מצוה עליו מפני עצם מהותו שהוא עבד.
לב ממילא ומאליו כמ"ש. . כי הוא ציוה ונבראו כמ"ש ביאור ד"ז במ"א : ראה סה"מ תרכ"ט ס"ע קלה ואילך. תרל"ב ח"א ע' כ ואילך. וש"נ. כח ואילך. [ובהנסמן בהערות שלאח"ז].
לג וע' בלק"ת בד"ה קול דודי : לקו"ת שה"ש יד, ג.
לד ובד"ה קול דודי שלא נדפס ובכ"ד בת"א ובלק"ת : מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' מב ואילך. וראה גם תו"א מג"א צו, ג. לקו"ת ראה כ, ג. ועוד.
לה משה שביקש לכנוס לארץ שנת' ע"ז במ"א : לקו"ת ואתחנן ב, סע"ג ואילך. ג, ג ואילך. ובארוכה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכג. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר].
לו מלמעלמ"ט. . ע"י התורה. . התפלה שהיא מלמטלמ"ע : ראה בכ"ז בארוכה סה"מ תרכ"ז ע' רצב ואילך. שפט ואילך. תרל"ב ח"א ע' קסח ואילך. שיח ואילך.
מהו שאומר לך נאה לקרות הוי' שאתה אדון שהטעם הוא על שם אד' מלשון אדון, ואיך אמר נאה לקרות הוי' וגם מביא פסוק אני הוי' הוא שמי. אלא שעל שם הוי' שייך לומר גם בחי' אדנות ג"כלא לב לג לד לה לו
לז אך הענין יובן. . ההפרש בין ג"ע לתחה"מ : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה תו"א יתרו עג, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכא ואילך. תצב ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' תשעט ואילך. סה"מ מלוקט ח"ג ע' לג ואילך. וש"נ. ח"ד ע' קעז ואילך. וש"נ. לקו"ש חי"ז ע' 344 ואילך. וש"נ. [וראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' קכא-ב. ובהנסמן שם].
לח אברהם נשמתו היא בג"ע יותר מג' אלפים שנה : ראה עד"ז בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכא. תצב. המשך וככה תרל"ז פ"ה (ע' יז). ובכ"מ. ונת' בסה"מ מלוקט ח"ג ע' לז.
אך הענין יובן שזהו ההפרש בין ג"ע לתחה"מלז לח
לא מהו שאומר לך נאה לקרות הוי'. . אלא שעל שם הוי' שייך לומר גם בחי' אדנות ג"כ : ראה בביאור יותר בסה"מ תרח"צ ע' קט: דלכאו' הנה מטעם זה דהוא ית' אדון על כל בריותיו הי' צ"ל השם אד' המורה על האדנות ולמה אומר שם הוי', אלא להיות דזהו שם הוי' דלתתא דפירושו לשון מהווה. ראה עד"ז לעיל ד"ה כמה גדולים יורדי הים: ב' שמות הוי' הם כו' שם הוי' הא' כו' שמקור לסדר ההשתלשלות כו' לשון מהוה כו' וכמארז"ל במד"ר ואני מה שמי לך נאה לקרות אדון שאתה אדון לכל בריותיך כו', אמנם שם הוי' דלעילא. עיי"ש. וראה (באו"א) בסה"מ תרל"ב ח"ב ע' שסז: וי"ל למה אמר הוי', היינו מפני כי נכתב בשם הוי' ונקרא בשם אד', ועל שם הקריאה אמר כן. (וראה עד"ז בפי' עץ יוסף תנחומא שמיני ח. חוקת ו). ועוד ביאור ע"ז בסה"מ תרפ"ב ע' לב (וסה"מ תש"י ע' 97): זהו מורה על גודל השגתו (של אדה"ר), דההתהוות הוא העלם והסתר הבורא מן הנברא כו', וזהו לך נאה לקרות הוי' מפני שאתה אדון דההתהוות הוא משם הוי' אמנם הוא באופן כזה שאינו נרגש כלל, וכמו העבד שעושה מה שהאדון מצוה עליו מפני עצם מהותו שהוא עבד.לב ממילא ומאליו כמ"ש. . כי הוא ציוה ונבראו כמ"ש ביאור ד"ז במ"א : ראה סה"מ תרכ"ט ס"ע קלה ואילך. תרל"ב ח"א ע' כ ואילך. וש"נ. כח ואילך. [ובהנסמן בהערות שלאח"ז].לג וע' בלק"ת בד"ה קול דודי : לקו"ת שה"ש יד, ג.לד ובד"ה קול דודי שלא נדפס ובכ"ד בת"א ובלק"ת : מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' מב ואילך. וראה גם תו"א מג"א צו, ג. לקו"ת ראה כ, ג. ועוד.לה משה שביקש לכנוס לארץ שנת' ע"ז במ"א : לקו"ת ואתחנן ב, סע"ג ואילך. ג, ג ואילך. ובארוכה סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכג. [ובהנסמן שם בתחילת המאמר].לו מלמעלמ"ט. . ע"י התורה. . התפלה שהיא מלמטלמ"ע : ראה בכ"ז בארוכה סה"מ תרכ"ז ע' רצב ואילך. שפט ואילך. תרל"ב ח"א ע' קסח ואילך. שיח ואילך.לז אך הענין יובן. . ההפרש בין ג"ע לתחה"מ : בהבא לקמן בפיסקא זו ראה תו"א יתרו עג, ב. סה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכא ואילך. תצב ואילך. המשך תער"ב ח"ב ע' תשעט ואילך. סה"מ מלוקט ח"ג ע' לג ואילך. וש"נ. ח"ד ע' קעז ואילך. וש"נ. לקו"ש חי"ז ע' 344 ואילך. וש"נ. [וראה גם סה"מ תרל"ב ח"א ע' קכא-ב. ובהנסמן שם].לח אברהם נשמתו היא בג"ע יותר מג' אלפים שנה : ראה עד"ז בסה"מ תרל"ג ח"ב ע' תכא. תצב. המשך וככה תרל"ז פ"ה (ע' יז). ובכ"מ. ונת' בסה"מ מלוקט ח"ג ע' לז.The Lubavitch Library · chabadlibrary.org