קסט

שיוכלו אח"כ לקבל התורה^כט. וזהו כענין מ"ש מצרף לכסף כור לזהב^ל, פי' כמו שהכסף וזהב הנה בתחלת מציאתם הם מעורבין הכסף וזהב עם הפסולת יחד, ובכדי לעשות מהם כלי צריכי' לנקות תחלה הכסף או הזהב מכל פסולת הנמצא בה עד שתהא ראוי' לעשות ממנה כלי, כן בכדי שיהיו ישראל ראויים לקבלת התורה להיות עם קדוש לה' אלקיך זהו ע"י אשר נצטרפו ונתלבנו תחלה במצרים עד שנעשו נקי מכל פסולת, ואז אח"כ בנו"ן יום קבלו את התורה. ולכן אמר במ"ת אנכי כו' אשר הוצאתיך מארץ מצרים, ולכאו' יפלא הלא הי' צ"ל בורא שמים וארץ^לא שזהו יותר פלא יחשב ממה שהוציא אותנו ממצרים, שהרי ענין הבריאה נעלם מעין כל חי וכמארז"ל אלמלא מתכנשין כל באי עולם אינם יכולי' לברוא אפי' כנף יתוש א', וענין יצ"מ זולת מה שהי' ע"י אותות ומופתי' הנה מצינו כמה מלכים שנצחו זולתם, והרי לא נא' אשר עשיתי אותות ומופתי' במצרי' כ"א אשר הוצאתיך מאמ"צ שדבר כזה מצוי, וכמו מלחמת ל"א מלכי' שביהושע. אך הענין הוא דכל ענין הבריאה הוא יש מאין לבד, פי' מאין הוא בחי' הארה בעלמא, וגם אין שאינו מושג, ושניהם אמת^לב, שגם ההארה שממנה הוא בחי' התהוות כל העולמות^לג הוא בחי' רוממות המלוכה, שהיא בחי' הארה ולא מעצמיות ופנימיות הכוחות כמ"ש מזה במ"א, הנה גם ההארה זו אינו מושג כלל, כי ענין התהוות הנבראי' צ"ל בדרך העלם והסתר הבורא מהנברא כמ"ש בד"ה מהיכן זכו ובד"ה מי כמוכה^לד באלים באריכות, שאם לא כן הי' בחי' השתלשלות, שזהו ההפרש בין השתלשלות עו"ע שהעלול משיג מקצת עילתו, ובריאה יש מאין^לה אינו מושג כלל מאין נברא, ולשם זה גם אמרו ל' בריאה יש מאין, פי' לבד מה שזהו רק הארה בעלמא אשר לשם זה נק' אין, הנה הוא אינו מושג שזהו נכלל ג"כ בפי' תיבת אין שאינו מושג כלל. אבל יצ"מ זהו הקדמה למ"ת, שע"י בחי' תומ"צ נמשך המשכה עצמיות מאלקות, וכמארז"ל ע"פ ויקחו לי תרומה אותי אתם לוקחים, פי' אותי היינו אוא"ס עצומ"ה ית', שלכן אמר בעת מ"ת אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מאמ"צ דוקא ולא אשר ברא שמים וארץ, כי בריאת שמים וארץ זהו מהארה בעלמא שאינו נוגע כלל, כי לא בעמל ולא ביגיעה ברא הקב"ה את עולמו, אמנם ע"י התומ"צ נמשך המשכה עצמיות, וכנ"ל בענין שמן תורק דבר שמריקי' מכלי אל כלי, וכענין אותי אתם לוקחים, וכן ארז"ל כביכול נמכרתי עמה במד"ר ר"פ תרומה פל"ג, והיינו שנמשך המשכת אוא"ס ב"ה המשכה עצמיות כו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org