קכ

אותם באמרו להם מרגלים אתם, ואסר שמעון לעיניהם להיות כי הוא הי' העיקר נגדו בעת שגמלוהו רעה, ואח"כ צערם במעשה הגביע. ומ"מ לא הועיל להם לגמרי, שהרי נתגלגלו אח"כ בעשרה הרוגי מלכות, ולכן נאמר בהם וינשק לכל אחיו ויבך עליהם, משא"כ בבנימין נאמר רק ויבך ולא נאמר ויבך עליו, להיות כי בנימין לא הי' בחטא המכירה, אבל הם שהיו בחטא המכירה הנה ע"י שציערם עי"ז תיקן שלא יבוא עליהם ממש העונש^לו, ומ"מ היו צריכין לבוא בגלגול ולסבול העונש, ולכן בכה אליהם ממש שבאו בגלגול כו'. וזהו מ"ש ועתה אל תעצבו, פי' שעתה אל תעצבו אבל לאחר זמן תעצבו היינו בעשרה הרוגי מלכות (מהרמ"א^לז).

וזהו אמצאך בחוץ^לח שקאי על בעלי תשובה, כענין השבטים שנתחרטו מאד על מכירת יוסף, וכמ"ש אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו. ומ"מ הם בבחי' חוץ^לט, שהרי נת"ל שענין יוסף הוא בחי' התוס' וריבוי אור הנמשך ע"י מעשה המצות, והם שמכרו את יוסף מצרימה לכן הם בבחי' חוץ. וזהו שאמר אחר ויספו ענוים בה' שמחה, ואביוני אדם כו', פי' ענין ויספו ענוים זהו בחי' התוס' וריבוי אור שנמשך בש' הוי' ע"י עבודת התומ"צ כמשנת"ל, אמר אח"כ שענין הבע"ת הם בחי' אביוני אדם, כי פי' אדם קאי על התורה שנק' אדם כמ"ש וזאת התורה אדם, וגם האדם הוא מרמ"ח איברים ושס"ה גידים שזהו בחי' המצות שרמ"ח פקודין הם רמ"ח איברים דמלכא, שכמו שהאבר הוא כלי לחיות הנפש כמו"כ המצות הם כלים להשראת אוא"ס ב"ה, וע' בד"ה ת"ר נ"ח^מ מצוה להניחו על פתח ביתו מבחוץ, ושס"ה ל"ת הם כמשל גידי הדם שבהם הוא חיות הנפש כי הדם הוא הנפש, ולכן הבע"ת הם אביונים מבחי' אדם דתומ"צ^מא.

אך הנה ע"י התשובה בקדוש ישראל יגילו. דהנה ארז"ל במד"ר מקץ פ"צ אמר ריש לקיש ב' פרשיות הכתיב לנו משה בתורה ואנו למדים מפרשת פרעה הרשע, כתוב א' אומר והיית רק למעלה, יכול כמוני ת"ל רק^מב גדולתי למעלה מגדולתכם, ואנו למדים מפרעה אתה תהי', יכול כמוני ת"ל רק גדולתי למעלה מגדולתך, והדין דבר אל כל עדת בנ"י ואמרת אליהם קדושים תהיו, יכול כמוני ת"ל כי קדוש אני כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org