סב

אל"ף הוא אות ראשון שהוא בחי' פלא^לז וגם אל"ף מורה על בחי' אני ראשון ואני אחרון ואיך ע"י שאל"ף הוא ר"ת ארור עי"ז לא הי' יכול להיות ברה"ע. אך הענין הוא, דהנה עיקר ענין תומ"צ הוא רק בחי' צמצום שנתצמצם בבחי' תומ"צ וכמ"ש תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק, דהיינו כי המצות הוא רק בחי' צדקה כמו מי שעושה צדקה לעני שמצמצם א"ע, כך ענין תומ"צ הוא רק צמצום שנתצמצם ברצון של תומ"צ, כי מצד עצמותו אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח (באיוב סי' ל"ה ו"ז), וזהו שארז"ל אנכי ולא יהי' לך מפי הגבורה שמענו דהיינו שזה גופא שיהי' בחי' אנכי שהוא מקור לרמ"ח מ"ע ולא יהי' לך שהוא מקור לשס"ה ל"ת^כג מפי הגבורה שהוא בחי' צמצום שנתצמצם בזה כו' וזהו רצון אותיות צנור. וזהו מ"ש הלא אח עשו ליעקב ואוהב את יעקב כו', והיינו שמצד עצמותו שוין לפניו ממש כי כחשיכה כאורה שוין לפניו, רק שיהי' ואוהב את יעקב זהו ע"י צמצום כו'. וזהו שלא נברא העולם באל"ף כי אם הי' נבה"ע באל"ף שהוא בחי' אני ראשון ואני אחרון אשר שם כחשיכה כאורה שוים לפניו ויכולים הכל לקבל, הי' יניקת החיצונים יותר מדאי, וזהו ע"ד מ"ש זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם, שגם כשנברא העולם בבי"ת הי' מתחלה השפעת חיצוניות חנם בלא מצות^כד, כי דגה הוא השפעה למטה, והי' מתחלה ההשפעה בלא מצות לפי ששם כחשיכה כאורה שוין כו' וממילא לא הי' גילוי אלקות למטה, ועיקר המכוון הי' כדי שיהי' גילוי אלקות למטה כי נתאוה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים כו'. וזהו מ"ש בזהר שאל"ף הוא ארור דהיינו שמאל"ף יכול לקבל גם י"א ארורים שבקליפה ארור כנען, רק באליעזר כתי' בא ברוך ה' שלבן הוציאו מכלל ארור לכלל ברוך^כה, וע"כ נבה"ע בבי"ת כי בי"ת הוא בחי' חכ' בחכ' יבנה בית^כו בראשית ברא ות"י בחוכמתא ברא, והיינו שכיון שנתצמצם האור בבחי' חכ' הנה בחכמה יש שם דקדוק^כז שזה כשר וזה פסול כו', והיינו שעפ"י חכמה אינו נמשך האור כ"א דוקא במי שהוא בטל אליו כו' וע"כ לא יוכל להיות יניקת החיצונים כיון שהם בבחי' פירוד ויש ודבר כו', וזהו בראשית בשביל התורה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org