ומקום, שהם צרור החיים להיותם בחי' סיום המדריגות, ונעשה או"ח, וז"ע יומוי קריבו לי' עד מהותו ועצמותו ית'.
וזהו ויחי יעקב בארץ מצרים, להיות כי זלעו"ז עשה האלקים, וע"י לבושים של איסור שהנפש מתקשרת בהם וכמשל הנ"ל דצרור האבן שנזרק למרחוק, ולכן נק' איסור ע"ש הקשר, שהניצוץ אלקי מתקשר בלבוש הטמא של דבר האיסור, שז"ע אסור שאסור וקשור שםכב ונזרק למרחוק למטה מאד עד שאול תחתית, וכמ"ש ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע, ולזה אמר ויחי יעקב שיעקב חי בימים ולבושים כי יומוי קריבו לי' ע"י בחי' צרור החיים הנ"ל.
שבע עשרה שנה, כי יעקב נק' ע"ש ידו אוחזת בעקב עשו, כי עקבי' דעשו הם תכלית וקץ כל הבירוריםכג שאפי' עקבי' דעשו יתהפכו לטוב, והכל ע"י ידו בחי' בחכמה אתברירו, שהחכמה היא יו"ד של ש' הוי', וזהו וידו אוחזת בעקב עשו להגביה העקבי' דנוגה ע"י בחי' ידו הוא בחי' היו"ד שבחכמה, שהוא בחי' יעקב יו"ד עקבכד. וז"ע בחי' שבע עשרה שנה שנז' ביעקב, [עשרה] הוא בחי' היו"ד דחכמה, ואמנם למעלה מחכמה אין שם אלא ז' בחי' לבד והיינו בחי' ז' תיקונין דגלגלתאכה, וזהו שבע עשרה שנה מבחי' שבע שלמעלה מהחכמה נעשה עשרה כשמתלבש בחכמה. וזהו שאמר ויהיו ימי יעקב שני חייו שבע שנים, שעיקר בחי' החיים שלו הוא בחי' שבע שנים היינו ז' תיקונים דגלגלתאכו שלמעלה מהאצי', וכשבאים בבחי' האצי' הם ארבעים ומאת שנה, כי ביעקב נאמר ויעקב נסע סוכתהכז, והיינו כמו בימי שלמה הי' שמחתם בחגה"ס שבעת ימים ושבעת ימים י"ד יוםכח, וב"פ שבע שנים שלמעלה מהחכמה הנ"ל (ששם הוא בחי' שבע כנ"ל ויש ב' בחי' שבע כנ"ל בשלמה) שהם הנק' שני חייו כשבאים בחכמה שהוא יו"ד כנ"ל נעשה יו"ד פעמים י"ד שהם ארבעים ומאת שנה.