רמו

ג) וע"ז הוא השאלה דבן חכם^יב, דהוא יודע ענין ההמשכה דתומ"צ, כמו שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, כי האבות הן המרכבה בבחי' ביטול ומס"נ יומם ולילה באהבה רבה ונפלאה, לכן בכל העובדות שלהם כמו בחפירת בארות ומקלות המשיכו כל האורות עליונים להאיר החשך ואפילה כמ"ש מי העיר ממזרח צדק. אבל השאלה הוא איך ע"י ג' דברים הנ"ל דעשי' גשמיי' דוקא כמו מצות אכילת מצה דוקא בגשמי'^יג יומשך מוחין דאבא, אבל ע"י כוונת אכילת מצה בלא אכילה לא יומשך כלל. והגם שאמרו מצות צריכות כוונה, היינו שהוא יותר טוב עם הכוונה, כי מצוה בלא כוונה כגוף כו', אבל העיקר הוא העובדות גשמי', והיום לעשותם דוקא כמ"ש אשר אנכי מצוך היום. וע"ז הוא עיקר השאלה איך ע"י העשי' דעדות וחוקים ומשפטים גשמי' נובלות הנ"ל יומשך מבחי' אנכי מי שאנכי יותר מג"ע ועוה"ב כמ"ש קדשנו במצותיך ממש.

והתשובה ע"ז עבדים היינו^יד לפרעה כו' ויוציאנו ה' ממצרים ביד חזקה כו' ויצוונו כל החוקים כו'. הענין הוא שדוקא ע"י גלות מצרים ופרעה הקריב כו' נעשה הכנה וניתן להם זה הכח^טו והעוז שע"י תומ"צ בגשמיות דוקא דעדות וחוקים ומשפטים יומשך ויתגלה אוא"ס ב"ה גם למטה בעוה"ז הגשמי ממש לע"ל וכמ"ש ונגלה כבוד ה' וראו כו', כמו שע"י גלות מצרים זכו למ"ת.

ולהבין זה צ"ל משארז"ל ששאל לרב יהודה כד הוה בדיחא דעתי' כו' כל חללי דעלמא מ"ט עזי מסגי ברישא והדר אמרי, ואמר לו כברייתו של עולם ברישא חשוכא והדר נהורא. ויובן זה, הנה ידוע שיש ב' בחי' ברצון, פנימי' וחיצוני'^טז, ופנימי' הרצון נק' חפץ, וכמ"ש כי תהיו אתם ארץ חפץ, וכתי' (ישעי' ס"ב ד') חפצי בה, וכל גבולך לאבני חפץ וכמ"ש כי חפץ בבת יעקב, שהוא חפץ ותשוקה פנימיות, כמו שאנו רואים באדם שרוצה לעשות איזה עסק ומשא ומתן שהעיקר המכוון בזה להרוויח ולהחיות נפשו ונפשות בני ביתו ולזה עיקר מגמתו וחפצו, אבל עצם העסק הוא רק חיצוניות הרצון, שאם הי' באפשרי להרוויח בלי עסק זה לא הי' רוצה בשום אופן בזה העסק והטרחא, אך כי לא סגי בלא"ה הוכרח שיהי' לו רצון בפרטיות בכל העסק בעל כרחו, ואעפ"כ נק' רצון כמו כופין אותו עד שיאמר רוצה אני שנק' רצון ע"פ ד"ת, אך הוא רק חיצוניות ובטל וטפל להעיקר המכוון פנימי' חפצו ורצונו. גם אנו רואים שא"א לבוא אל העיקר המכוון

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org