רכא

שלט האדם באדם לרע לו, דהיינו שליטת אדם בליעל דרוח הבהמה באדם דקדושה והוא לרע לו כדי שיבורר מנוגה כל ניצוצות העליונו' דתוהו שנפלו בהם כידוע וד"ל.

והנה טעות המרגלים הי' שכח האלקי הנשפע בע"ש הגם שאינו בקירוב גמור כמו הנפש בגוף משום דכתיב וכבודי לאחר לא אתן כנ"ל, אבל מ"מ כמו התלבשות הנשמה האלקי' בנה"ב שוכן בהם ומחיה אותם בהתלבשות זאת בסוד גלות כנ"ל, וא"כ יכול להיות שעד שיובררו כל הרפ"ח ניצוצות דתוהו דנוגה דבי"ע הנה כעת שולטים הם וגוברים על בחי' אדם דקדושה כמו דמיון התגברות הנפש הבהמיו' על רוח ניצוץ האלקי וכמ"ש עת אשר שלט האדם באדם כו'. ועיקר טעם השליטה הזאת היינו מפני כח אלקי היותר עליון שנפל בהם בבחי' שבה"כ, והן רפ"ח ניצוצות וכמ"ש ורוח^פט אלקים מרחפת רפ"ח כו', והיינו בחי' אורות דתוהו שהן אורות חזקים ביותר להיותם מבחי' הגבורות שבא האור והשפע בתגבורת גדולה, וכאשר נפלו וירדו למטה נעשי' מהם בחי' גבורות קשי' דנוגה שנק' תקיפי^צ דרא וכמ"ש במ"א באריכות. וזהו שטענו המרגלים כי חזק הוא ממנו כבי' אפי' בעה"ב אינו יכול להוציא את כליו כו', פי' בעה"ב הוא בחי' אדם דאצי' שיורד ומתלבש למטה בבי"ע וכמ"ש כתפארת^צא אדם לשבת בית כו', וע"כ נק' בעה"ב כו'. ובחי' רפ"ח ניצוצות דתוהו שנפל בנוגה הוא הנק' בחי' כליו של בעה"ב ואינו יכול לבררם ולהוציאם מבחי' נגה דהיינו להביאם מרה"ר טורי דפרודא לרה"י דקדושה מפני ששלט האדם באדם כמ"ש מלך^צב אסור ברהטי' ברהיטי מוחין כו', וכמו דמיון התגברות הנה"ב על הנה"א. וז"ש כי חזק הוא ממנו, פי' כי בחי' הגבורות דנוגה חזקים ותקיפים יותר מאור דתיקון דאדם דקדושה, וזהו ממנו כבי' מצד שרשם בתוהו שחזק הוא מבחי' התיקון (והמופת ידוע מאשר אנו רואים שעל הלחם יחי' האדם כו' וכמ"ש במ"א וד"ל). אך הנה כלב בן יפונה אמר להם שטעו בזה טעות גמורה. כי הנה באמת א"א שיקבלו החיצוני' יניקה מכח האלקי גם לא בבחי' ריחוק הערך כמו התלבשו' הנשמה בנה"ב שמ"מ הרי מלובש בתוכם כו' וכתיב וכבודי לאחר לא אתן כלל אלא ההשפעה שנשפעת עליהם מאור וכח האלקי נמשך בבחי' מקיף בהעלם מרחוק מאד בלתי יבא האור והחיות האלקי בהן בבחי' התלבשו' בבחי' פנימי' כלל וכלל, ולכך אוה"ע הגם דקרו^צג לי' אלקא דאלקי' כו' אעפ"כ אינו מושג ונודע כלל בשכלם והשגתם כמו בישראל דכתיב נודע^צד ביהודה כו' ולכך נאמר רם^צה

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org