קסא

נוגה היינו ג"כ בחי' אלקות שהרי באצי'^לז לא יגורך רע כתי' אלא שהם בחי' ענפין מתפרדי' שהחסד בלתי סובל את הגבורה ואינן מתייחדים זה ע"ז והיינו מצד שהם נרגשים ליש ודבר עד שאינו סובל זולתו והסיבה לזה הוא מצד שאין אור א"ס מלובש שם רק בבחי' מקיף בלבד וע"כ נק' קליפת נוגה שהקליפה היא שאין^לח לה טעם ולחלוחית כו' ומזה נמשך בבי"ע בחי' יש ממש וצבא השמים כו'.

והנה מאחר שהשי"ת יצר אותם מסתמא^לט צ"ל כן וממילא שיש להם יניקה תמיד מהקדושה כי בלא זה היו כלא היו, אלא שליניקה זו יש שיעור וקצבה ואמנם לפעמים חוטפים יותר מהמדה וע"ז צריך תיקון ובירור כו' והוא ענין הבהרת שהוא הסתלקות החיות דאור אבא ביו"ד דחכמה ואז ממילא יכולה הנוגה דאצילות בחי' יש לקבל יניקה וממנו נמשך אח"כ עד לעשי' ששם הם עומקי הקליפות והיניקה זו שהם מקבלים אח"כ שער לבן שהשער הוא בחי' המשכה ויניקה כו' וכמ"ש^מ בע"ח שמשערות דנוק' הם יונקים, שלכך פשיטא להו למתיבתא דרקיע שאם בהרת שהוא הסתלקות אור אבא מאדם העליון דאצי' קדמה לשער לבן שהוא היניקה שיונקי' טמא הוא כלומר ודאי חטפו יותר מהשיעור וצריך תיקון ע"י הסגר כו', והא פשיטא להו שאם השער לבן קדם טהור הוא שהרי יניקה צ"ל להם מהקדושה מעט ומאחר שהיניקה קדמה לההסתלקות דאור אבא בודאי לא לקחו יותר מהשיעור שהרי חכמה היא המונעת היניקה כנ"ל.

אבל ספק הקב"ה אומר טהור, והם אומרים טמא, טעמם הוא שמדמים זה לכל ספיקות שבתורה שספיקן טמא וגם כאן שמא קדמה הבהרת וקבלו יניקה יותר וה"ז טמא, והיינו כפי הבא להם בהשגת התורה שבג"ע העליון המקבל מבינה דאצי' השגה עליונה, אבל הקדו"ש ברו"ך הוא שהוא אור א"ס הסכ"ע אומר טהור והיינו משום שגם שקבלו יניקה מ"מ מאחר שהוא ספק ואינו ידוע בבירור אין בכך כלום או שלא קבלו יניקה יותר מהראוי כלל גם שקדמה הבהרת מפני שלא נודע, או אף שקבלו לא יהי' מזה התעוררות דינים, וכיוצא בזה הוא בממזר^מא שספיקו טהור מצד זה שלו יהי כן אבל מפני שלא נודע בבירור אינו מזיק כלל, ואמנם זהו למעלה מההשגה ולא ידעו הם מזה שעיקר למודם הוא מה שבא בהשגה בג"ע עליון כי מה שלמעלה מהשגה נק' עדן שעין^מב לא ראתה וכו' רק הקדו"ש ב"ה שמובדל הוא למעלה מחו"ב וכו'.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org