רכז

והמשכה זו היא ע"י התורה דוקא משום דמתקשראה בקוב"ה עצמו שהוא עצמות אא"ס כנ"ל. ולהבין זה יש להקדים תחלה ענין מ"ש בתורה ואהי'^לב אצלו אמון שעשועי' יום כו'. דהנה בחי' מל' דא"ס שלפני הקו כנ"ל שנק' שמו הגדול נק' ג"כ בשם בחי' התעגוג הפשוט שבעצמו' א"ס ב"ה ונק' בל' המקובלי' הראשוני' בשם שעשוע המלך בעצמותו (כמ"ש בס' עמק המלך ע"ש) ומ"ש^לג אוריי' מתקשרא בקוב"ה היינו שנמשך בחי' הארה מאור אותו התענוג והשעשועי' הפשוטי' שבעצמותו ממש לבחי'^לד החכ' שבתורה כמו שהיא בשרשה בעצמו' אא"ס שהוא^לה המדע כו', כי אוריי' מח"ע שבעצמות א"ס נפקת. ועד"מ שאנו רואים בחכמת אדם שתאיר פניו בתענוג גדול מעצמו' התענוג הפשוט שבעצמו' נפשו ע"י שחידש איזה חכמה חדשה כמו ר'^לו אבהו דצהבו פניו מפני שמצא תוספתא חדת' וכה"ג, והיינו מפני ששרש החכ' קבועה בנפש בבחי' עצמיות (ע"כ עצם התענוג מתלבש בה וע"כ כל המהות של הנפש נק' ע"ש החכמה שבה נפש המשכלת או נפש המדברת וכמ"ש במ"א). וע"כ ראשית גילוי התענוג העצמי הוא בכח החכמה כו'. וכך יובן למעלה שבחי' ראשי' גילוי אור תענוג ושעשוע המלך שבעצמו' ממש הכל הוא בחכ' שבתורה וז"ש ואהי' אצלו כו' שעשועי' וזהו^לז אוריי' מתקשרא בקוב"ה שהוא עצמות השעשועי' וישראל שנמשכו מתענוג של הטפה שבמוחין שבראש מתקשראן בבחי' התענוג והשעשועי' שבעצמו' חכ' דא"ס שהוא התורה, ווהו ישראל מתקשראן באוריי' כו'. ונמצא ע"י התענוג שבאוריי' הוא בחי' ממוצע ממש להמשיך מעצמו' השעשועי' למטה ע"י ישראל דמתקשראן באוריי'. ונמצא שניהם אמת, דגם דלית מחתפ"ב אפי' מח' וחכ' דא"ק, אבל שרש חכ' שבתורה שהיא בחי' עצמיות חכמתו דא"ס ב"ה בה נתפס כמ"ש דאוריי' מתקשרא בקוב"ה וכמ"ש ה'^לח קנני ראשית דרכו. וזהו שאמרו בשביל^לט התורה שנק' ראשי' וגם בשביל ישראל שנק' ראשי' תבואתו מטעם הנ"ל, אך התורה למעלה מישראל כו', ומאמצעות בחי' ג' קשרין הללו בג' מדריגות דעונג העליון נמשך ונשתלשל הארת העונג האלקי גם עד למטה מטה להיות בבחי' מקור כל תענוגי העוה"ב כנ"ל עד בחי' תענוג הגשמי דארץ חטה שמקבל מג"ע דעשי' כו' (ובזה מתורץ מ"ש ועמך^מ כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ שהוא העוה"ב שמזה מביא ראי' דכל ישראל יש להם חלק לעוה"ב לפי שמשרשם נמשך שרש התענוג של העוה"ב וזהו ירשו ארץ שיורשים את שלהם כו' וד"ל).

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org