רצב

באמרם ודוד מי קשיש כולי האי כו' וכן^נו ע"פ הודיעני מדת ימי כו', כי המל'^נז לית לה מגרמה כלום כו'), כך גם למל' דנוג"ה הוגבל מספר זה דע' שנה כמ"ש ימי^נח שנותינו בהם ע' שנה פי' בהם בהיכלות דנוג"ה כמ"ש במ"א דה"ם זה בהיפוך אותיות דשם מ"ה משום דקאי בבחי' נוג"ה שהניצוץ האלקי מלובש בה במספר קצוב ע' שנה דוקא כו' וד"ל^נט).

והנה לזה הטעם מקריבים ע' פרים בז' ימי החג לנגד ע' שרים כנ"ל כדי לברר ולהוציא מהם כל בחי' ניצוצות דקדושה האלקית שנפלו בשברה"כ מבחי' ז' מדות דתהו המלובש ומאיר בתוך תוכם כנ"ל שהוא תוס' מרובה על עיקר חיותם ושפעם הנמדד ממקורא דכולא כי בבחי'^ס מאמר קו המדה הרי נאמר קץ^סא שם לחושך כו' רק ע"י יניקתם מסט' דקדושה בא להם תוס' אור תמיד ולזה מקריבים הע' פרים להיות קרבן אשה ריח ניחוח לה' ויתעלה עי"ז בחי' הטוב שבהן ויוכלל הכל למעלה באלקי' חיים ואז ממילא אין להם קיום כי כבר כלה קיצם כו' וד"ל. אך עדיין יש להבין בסדר הקרבת הע' פרים למה מקריבים ביום הא' י"ג פרים וביום הב' י"ב פרים כו' ועד"ז הולך ומתמעט עד שביום הז' מקריבי' ז' פרים. אך הנה זה יובן בהקדים ענין הידוע שבסט' דקדושה למעלה יש י"ג מדות עליונות שלמעלה מן החכ' ונק' י"ג מדה"ר ובזהר נק' י"ג ת"ד דא"א כידוע וכולן המה בחי' אורות מקיפי' כידוע שז"ש ויקרא^סב ה' ה' אל רחום וחנון כו' ורב חסד כו', וביאור זה ידוע עד"מ באדם למטה בעבודת ה' הנה^סג יש ב' מיני אהבות אהבה זוטא שנק' אהבת עולם והיא הנולדה מן השכל והטעם שע"י השכל והטעם בגדולת הבורא מתעורר לבבו באהבה ע"כ נק' אהבת עולם, והב' אה"ר שלמעלה מן השכל והטעם שהיא רק מפני שבאה מלמעלה בחי' אהבה הנק' ימין מקרבת וכמ"ש וימינו^סד תחבקני עד"מ אדם החובק לחבירו שלא יפרד מאתו שאין סיבת הדיבוק הזה שהוא היפך הפירוד מחמת הנחבק אלא רק מחמת החובק כך התעוררות אהבה רבה העליונה שתחבק לניצוץ האלקי ואינה מנחת אותה להיפרד כלל רק ליכלל ולידבק תמיד באחד כו', הנה כמים^סה הפנים תתעורר אה"ר בניצוץ האלקי למעלה מן השכל והטעם הרי אין התעוררו' זו מחמת עצמו כלל וכלל מאחר שאינה נמשכת מצד השכל כלל רק מפני התעוררות אהבה רבה העליונה שנמשכה עליו ומחבקו וכמו אהבה כמים הפנים בלב האדם לאדם שאין התעוררות אהבה זו בלבו נולדה מחמת האדם כלל רק מפני שחבירו מראה לו לבבו באהבה רבה הוא מעורר בלבבו ג"כ אהבה זו אליו כמים הפנים כו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org