ערך ואופן התפיס' שלהם וההשגה באותן המצות כו' ומתיבתא דרקיע הם הנשמות היושבים בג"ע העליון שמאיר שם מהארת הבינה דאצי' כמ"ש בת"זכד בינה מקננא בכורסייא שהוא עולם הבריאה, והיא הנק' רקיע, כי הנה ידועכה ע"פ ועל ראשי החיות רקיע כו' שהם ב' מיני חיות הא' חיון תתאין שהם בחי' המרכבה דבי"ע והרקיע שע"ג הוא בחי' מל' דאצי' וחיון עילאין הם חג"ת דאצי' והרקיע שע"ג הוא בחי' בינה וכמ"שכו בזהר השמי"ם שמי"ם ב"פ רקיע עילאה ותתאה כו', ונק' רקיע ע"דכז הידוע בענין אמ"ר ר"ת אור מים רקיע שהאו"ר הוא בחי' חכמה הנעלמה שהוא כח של ההשכלה הפרטיות טרם בואה בבחי' גילוי וסקירה (ואוי"ר ביו"ד הוא אור הכתר שנק' ישתכח חשך סתרו וכמו האוי"ר שאינו מושג לחוש הראות) ומי"ם הוא בחי' בריקת השכל שהוא כמו מים שהם מציאות דבר רקכט דניידי כו' ורקי"ע הוא בחי' ההשגה שהיא מוגבלת ממש בכל פרטיה וכידוע וע"כ הבינה שהיא מקור ושרש השגת הנבראים באלקות נק' רקיע, והיושבים בג"ע העליון ולומדי' נק' מתיבתא דרקיע ונחלקו בדין הבהרת כו'.
ומתחלה צריך להקדים ענין הבהרת מהו, והוא ע"ד מ"ש בזהרל בענין הנגעים סגירו דנהורא עילאה כו', פי' כי החכמהלא תחי' והדםלב הוא הנפש ושורה החיות שם והנגע הוא הסתלקות החיות דאור אבא שזהו בהרת ואח"כ כשיש שער לבן הוא טמא וצריך הסגר כו'. והענין הוא כי הנה ידוע שיש י"ס דקדושה וי"ס דנוגה והם בהשתלשלות נוגה דאצי' כו' עד נוגה דעשי', והענין כי באצי'לג איהו וגרמוהי חד ממש שהי"ס מתכללים זה מזה חסד מגבורה וגבורה מחסד וכמ"ש בזהרלד לאכללא שמאלא בימינא וימינא בשמאלא והיינו מצד הארת אור א"ס שבהן המלובש בחכמה שמייחד אותן (החוטאלה יכופר גם שאיןלו מיתה בלא חטא כו') ובחי'