רכד

דא"ס עצמו כנ"ל להיותו מרומם ומנושא מכל ההשתלשלו' דאבי"ע, וכמ"ש כי^י עמך מקור חיים פי' מקור כל התענוגים דעוה"ב^יא שנברא רק ביו"ד כו' להיותו בבחי' א"ס ממש כנ"ל בפי' אני ה' לא שניתי כו', וזהו עדי עד בבחי' נצחיות דא"ס בלי הפסק ושיעור כלל מטעם הנ"ל וד"ל. אך הנה במקום^יב גדולתו ית' שם אתה מוצא ענוותנותו שירד וצמצם את אורו העצמי הנ"ל הנק' שמו הגדול להיות נמשך ונגלה בבחי' השתלשלות עו"ע להיות נק' חכים ומבין ורחמן כו', הגם שמצד עצמו' אא"ס הנ"ל לאו^יג דאית בי' מכל אינון מדות כלל כי הוא אור פשוט בתכלית האחה"פ כידוע, וז"ש לך^יד ה' הגדולה והגבורה כו' כידוע. אמנם ע"י בחי' ריבוי צמצומים נמשך השפעת אא"ס עד למטה מטה מאד, דהיינו עד בחי' מלכותו ית' להחיות רוח שפלים בע"ג כמ"ש מלכותך^טו מכ"ע כו' ומלכותו^טז בכל משלה בירידות המדריגות עד שמהווה גם לבחי' הצומח ודומם הגשמי וכמ"ש דאין^יז לך עשב שאין לו מזל והמזל מקבל מעליון הימנו עד בחי' מל' דעשי' המהווה כל עולם העשי' ובמל' דעשי' מלובש מל' דיצי' ובמל' דיצי' מל' דבריאה ובמל' דבריאה מל' דאצי' עד בחי' מל' דא"ס שנק' שמו הגדול שלפני כל ההשתלשלות כנ"ל וד"ל.

והנה כדי להמשיך מבחי' שמו הגדול הנ"ל שלמעלה מכל ההשתלשלות דקו"ח כו' להיות נק' חכים ומבין כו' גדול וגבור כו' ומקור כל תענוגי העוה"ב כנ"ל עד למטה מטה כנ"ל היינו ע"י בחי' יעקב^יח שנק' בריח התיכון המבריח מן הקצה לקצה כידוע (והוא בחי' קו האמצעי דת"י שעולה עד הכתר בבחי' הפנימי' שבו ששם הארת אא"ס עצמו מבחי' שמו הגדול הנ"ל כמ"ש בתיקונין אא"ס^יט מלגיו כתרא עילאה מלבר כו' ומבריח לקצה התחתון ג"כ והוא עד בחי' נה"י סוף העשי' כידוע).

וביאור הדבר הנה כתיב לא^כ יעקב יאמר עוד שמך כ"א ישראל כו', פי' ישראל^כא לי ראש כי ברא^כב כרעא דאבוה הוא ומאחר שנאמר בני^כג בכורי ישראל

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org