צ

דפסח ציוה לספור ז' שבועות כמ"ש ממחרת השבת תספרו כו' דהיינו שיהי' בחי' העלאו' באתדל"ת דוקא ועי"ז יהי' בחי' המשכות מז' מדות דאימא שנק' נשע"ב שהוא לנגד מ"ט פעמים מצרים שנז' בתורה וחג השבועות הוא שער הנו"ן שממילא מתגלה כמ"ש במ"א באריכות. וזהו פי' היום יום כו' פי' בכל יום ממשיכים מז' מדות דבינה באמרו היום יום כידוע^כא דגי' דיום הוא נ"ז ע"ה שהוא גי' דאל הוי' והוא בחי' פנימי' המשכה לעומר שהוא שם ב"ן שמוסתר בעולמות וזהו היום יום א' או ב' לעומר כו'.

והנה הטעם שהיתה המנחה משעורים דוקא ולא מחיטים יש להקדים תחלה מ"ש אדם^כב ובהמה תושיע ה' שהוא בחי' מ"ה וב"ן כי מ"ה בגי' אדם ובהמה בגי' ב"ן והיינו כמ"ש כי^כג רוח האדם כו' ורוח הבהמה יורדת למטה כו', דהנה בחי' מל' דאצי' בהיותה בבחי' האצי' קודם ירידתה לבריאה נק' אדם וכמ"ש ועל^כד הכסא דמות כמראה אדם כו' וכן ופני^כה אדם לארבעתן כו' לפי שבחי' אדם הוא בחי' מדבר שנק' נפש המדברת וכך למעלה כתיב ויהי^כו האדם לנפש חי' ותרגומו לרוח ממללא שהוא בחי' דיבור העליון שבי' מאמרות כמ"ש ויאמר אלקים וכמ"כ בדבר^כז ה' כו' אבל כאשר בחי' המל' יורדת להשפיע למטה ומתלבשת בבריאה ששם פעולת ההמשכה אינו אלא להוות המלאכים וחיות כו' נמשלה לבחי' בהמה כמ"ש ורוח הבהמה יורדת למטה והוא הנק' בחי' ב"ן וכמ"ש דוד שהוא בחי' מל' דבריאה ואני^כח בהמות הייתי עמך כו' ושם נאמר בהמות^כט בהררי אלף כו' ובחי' המל' נק' שם בחי' בהמה^ל רבה דרביע' על אלף טורין ושתת לון בגמיע' חדא וז"ש מצמיח^לא חציר לבהמה כמ"ש בזוהר ולפי המשל הזה שנק' המל' שבבריאה בשם בהמה נק' גם בחי' המאכל שלה מאכל בהמה (וע"ז רמזו רז"ל דאסור^לב לאדם לאכול שהוא בחי' מאכל אדם בחי' מ"ה עד שיתן מאכל לבהמתו שהוא שם ב"ן כמ"ש במ"א) והיינו בחי' השעורים שנק' מאכל בהמה ועד"מ המאכל הגשמי שהוא מזון לחיות הנפש הרוחניות של הבהמה כך בחי' המאכל העליון של בחי' שעורים הוא בחי' מזון וחיות פנימי' לבחי' בהמה העליונה שהוא בחי' שם ב"ן בגי' בהמה כנ"ל. וזהו מ"ש^לג בזוהר בפי' שעורה שיעור ה"א פי' ה"א הוא בחי' מל' ה"א אחרונה דשם הוי' כמ"ש

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org