הנה פעם כתיב ולקחתיג דגני ופעם כתיב ואספת דגנך ומתרץ בגמ' כאן כשעושין רצונו של מקום וכאן כשאין עושין רצונו של מקום, ומזה יובן שפרשה שני' איירי כשעושין, ובמ"אד מק' הגמ' כתיב ואספת דגנך שעושה המלאכה בעצמו וכתיב ועמדו זרים ורעו כו' מלאכתן נעשה ע"י אחרים ומתרץ כאן כשעושין כו' וכאן כשאין עושין כו', ומזה יובן שפרשה שני' איירי כשאין עושין וסותרין תרתי גמרות אהדדי. והנה להבין הענין צ"ל מקודם מהו עושין רצונו של מקום ומהו מקום, [מקום] הוא בחי' מל' דאצי' ורצון הוא רצון עליון, גם מקודם צ"ל מהו המאריךה באחד מאריכין כו' ומהו בחי' מאריכין משמע שיש א' באריכות וא' בקיצור מהו אריכות הא' כי מאןו דאריך יתארך, גם מאריכין באחד הוא בחי' ד' דאחד ומאריכין בד' כדיז שתמליכהו למעלה ולמטה ובד' סטרין, הלא הם רק בחי' מקום ויש ומה האריכות בד' דאחד, אך להבין כ"ז צ"ל מקודם מהו בחי' מקום וצ"ל ענין השתלשלות, כי בחי' מקום הוא בכל מקום הן בגשמיות הן ברוחניות. כי הנהח מקום אתי כתיב, הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו, הואט תפיס בכולא עלמין ולית