צז

וכמ"ש ולבי^יא ראה כו' והוא בחי' ראי' דחכמה כמ"ש במשה ויר"א ראשי"ת לו^יב כו') ובאתדל"ת מהסתכלו' כנ"י ביקרא דמלכא כו' נעשה אתדל"ע בחי' הסתכלו' הקדב"ה בכנ"י וכמ"ש עיני'^יג יונים כו' וכמ"ש עיני^יד ה' אל צדיקים וכו' ועד"מ שמהסתכלו' יונים זכר ונקבה אין התולדה באה מזה כלל רק אח"כ כשמזדווגי' יחד כו' כך בבחי' הסתכלו' העליונה דכנ"י שהוא בחי' העונג בראי' שכליית לא יש מזה תולדה אוי"ר וכיוצא רק הוא מעביר בעלמא כו' (והוא ענין אורו' מקיפי' שלפני היחוד שלא יש מזה תולדה והן למעלה מגוף היחוד כמו עד"מ חיבוק ונישוק שהוא זיווג רוחני מבחי' מקיפי' רוחא ברוחא^טו שלפני זיווג גופני כו' כמ"ש במ"א וד"ל), וזהו שרש ענין פסוקי^טז דזמרה עד ק"ש שמסדרי' שבחו של מקום לאסתכלא ביקרא דמלכא כו' שהוא הכנה לפני ק"ש (ובק"ש הוא יחוד עליון כו').

והנה תחלה יש להבין ביאור המשך הפ' דק"ש באמרו שמע ישראל ואח"כ ואהבת כו' ואח"כ והיו הדברי' האלה כו'. דהנה פי' שמ"ע הוא בחי' העמקת הדעת כמו הסכ"ת^יז ושמ"ע כו' וענין ההעמקה הוא בהשגה דגדולת ה' איך שהוא ממלא כ"ע וסובב כ"ע וכל זה אינו רק בחי' זיו והארה מעצמותו ממש הנק' שם כידוע, וידוע שיש עליו' העולמות בפרטות עד נ'^יח אלפים יובלות כמ"ש בס' התמונה והכל הוא רק בבחי' גילוי זיוו והודו ית' בלבד ולא מגיע לבחי' עצמותו ומהותו כלל וכמו שאו' אתה^יט קדוש ושמך קדוש שגם שמך הוא קדו"ש ומובדל בערך גם אחר עליו' נ' אלפי' יובלו"ת הנ"ל, וקדושים בכל יום יהללו"ך סל"ה פי' קדושי' הן ישראל כמ"ש לקדוש"י'^כ אשר בארץ כו' להיו' כי שרשם עלה במחשבה שהוא בחי' שמ"ך הנ"ל וע"כ הם דוקא נק' קדושי"ם כמ"ש והתקדשתם^כא והייתם קדושי' כי קדו"ש אני כו' והם יהללוך שמ"ך סל"ה בלי הפסק בעילוי אחר עילוי עד אין שיעור כי אור א"ס ב"ה למעלה עד אין קץ בעילוי אחר עילוי וז"ש סל"ה והכל בבחי' שמ"ך בלבד (שהוא^כב נק' בחי' מל' דא"ס) וזהו שארז"ל^כג כי קדו"ש אני קדושת"י למעלה מקדושתכ"ם כו' וד"ל.

ואחר התבוננו' כזאת באמרו שמ"ע ישרא"ל כו' נולד ממילא אהבה גדולה ברשפי אש התענוג הנק' אהבה בתענוגי' (שלמעלה מבחי' העונג שבהסתכלו'

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org