שיד

שם ב"ן המתברר כו' ואח"כ נמשך בחי' מ"ד דדכורא והוא בחי' המשכות אור הזרוע לצדיק חי עלמין מבחי' יסוד ז"א במל' כידוע והוא בירור השני של המ"ן דהיינו מה שבחי' מ"ד מברר למ"ן דמל' לקלוט את הטוב ולהתאחד בו, והוא כמארז"ל דמיכאל^עו כה"ג מקריב נשמות ע"ג המזבח ועולי' למעלה ונכללי' באור האצי' ממש כמאמר לאשתאבא^עז בגופא דמלכא כו' או כמו ע"י מס"נ של הנשמות באחד כמו ר"ע^עח שיצאה נשמתו באחד ממש וכיוצא ואשר א"א ליכלל ממש באור האצי' ממש יורד למטה כו' (והן הנפילים^עט אשר היו בארץ כו' כמ"ש במ"א), והוא ענין שם מ"ה דאצי' שמברר לב"ן בכללות וכמו עד"מ הוולד שנוצר ונתהווה מאמצעות חיבור מ"ד ומ"ן הגשמיי' כך למעלה נתהווה תולדות הנשמות מאמצעות מ"ד ומ"ן דזו"נ ובכללות נק' יחוד מ"ה וב"ן כו' וד"ל.

ובזה יובן שרש ענין הקרבנות, דהנה הקרבנות כמו הבהמה והצאן והעופות כולם מבחי' נוג"ה דעשי' כי התהוות נפש הבהמה שרשה בפני שור כו' והעופות שרשו בפני נשר כו' כידוע שכל חלקי דצח"ם דעשי' נמשכים מבחי' נוג"ה דעשי', והנה כאשר עולה הקרבן ע"ג המזבח מצוה^פ להביא אש מן ההדיוט שישרף הקרבן בו ע"ג המזבח ע"י הכהן המקריב והוא כמו בחי' העלא' מ"ן הנ"ל כך הקרבן עולה באש של מטה, והוא בחי' בירורי נוגה דעשי' שממנו שרש הקרבן כו' ונק' בירור הראשון כנ"ל ואח"כ נמשך אש של מעלה ואוכל הקרבן כמ"ש^פא בזוהר דארי' אכיל קרבנין אור י"ה והוא שרשו מבחי' החסד דפני ארי' להימין כו', אמנם אכילה זו הוא הבירור השני שהוא כמו בחי' המשכת מ"ד שמברר למ"ן כנ"ל שנקלט הטוב ונכלל באלקות ממש (וזהו מ"ש האכל^פב יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר אכילת מזבח והוא בחי' העלאת מ"ן כמ"ש אש^פג תמיד תוקד על המזבח לא תכבה, והוא כח המעלה מ"ן תמיד לא יכבה כו' וז"ש עולת^פד תמיד העשויה כו', ואכילת אדם שהוא בחי' ארי' דאכיל קרבנין כו' וז"ש אדם^פה כי יקריב מן הבהמה כו' אדם בחי' מ"ה שמברר לב"ן בגימ' בהמה כו'), וכמ"כ יובן עכשיו שהתפלה^פו במקום קרבן כי הנה"ב שרשה בבחי' נוג"ה דפני שור כו' וע"י ההתלהבות שע"י ההתבוננות הוא כמו אש של הדיוט שע"ג המזבח ושורף ומעלה לנפש הבהמית למסור נפשו בא' באמרו

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org