פג

ב"ן כו' ובחי' אשת חיל זאת נעשית עטרת לבעלה שהוא שם מ"ה וז"ש נקבה תסובב גבר כו' וד"ל.

וביאור זה יובן ג"כ ממה שמצינו בדרז"ל דבע"ת^קח גדולים מצד"ג ובזהר אמרו הטעם משום דמשכי'^קט לי' בחילא יתיר פי' חילא יתיר כח גדול וחזק הרבה יותר מכחן של צד"ג בעבודתם באוי"ר כו' ולכאורה דבר זה כפלא יחשב איך כח אהוי"ר של בע"ת תגדל מכח אוי"ר של צד"ג, אך הענין הוא משום דאוי"ר של צד"ג הוא מבחי' המדות שבנפשם האלקי' ששרשה מבחי' מ"ה דתיקון כמ"ש^קי בע"ח דהנשמה עצמה א"צ תיקון כי כבר ניתקנה במ"ה דזו"נ דאצי' כידוע דשרש הנשמות נולדו מיחוד זו"נ שהן לאחר התיקון אבל אוי"ר של בע"ת הוא מבחי' המדות הרעות דנוגה שהוא שרש נה"ב שנהפך מרע לטוב ע"י התשובה ושרש נה"ב דנוגה בבחי' התוהו שלפני התיקון אלא שנפל בשבירה בב"ן דבריאה כנ"ל ונתגשמו עוד בירידתן למטה מטה בנוגה דבי"ע עד שנעשה למטה בחי' מדות רעות כמו טבע המזיקין כעופות וחיות הדורסין וכמ"כ בנ"א רעים ואכזרים בטבעם למהר לשפוך דם נקי ולא יחמלו כו', אך אנו רואים שיש תוקף וחוזק בתגבורת עצומה במדות נפש הטבעיית החיונית יותר הרבה מטבע המדות דנפש האלקי' (וכמ"ש במ"א בביאור ענין לעולם^קיא יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז שהמדות הטבעיי' קשים כארז בלי יחלשו כחם מכל מנגד ואין לשכל שליטה עליהם להפכם כו'^קיב) מפני ששרשם מבחי' התוהו שהיו בחי' אורות תקיפין וחזקים ביותר וע"כ גם בנפילתם למטה בהגשמה דנוגה ג"כ המה תקיפים וחזקים כמו תקיפי^קיג דרא שנק' עזי פנים כו') והמופת לזה במה שאנו רואים שכח הבהמה חזקה מכח האדם להיות שרש הבהמה מבחי' התוהו (וכמ"ש^קיד באד"ר באני עלמין כו' ולא אתקיימו עד דאתברי בפרצופא דאדם שהוא בחי' התיקון והן הנה המאמרות דתוצא ארץ נפש חי' ועוף יעופף כו' שקדמו כולן למאמר נעשה אדם וכמ"ש אחור וקדם צרתני אחור^קטו למע"ב כו' וכמ"ש במ"א) ומטעם זה יובן ג"כ מה שבע"ת משכין לי' לקוב"ה בחילא יתיר מצד"ג כי אחר בירור הרע שבהם עולין לשרשם בבחי' ב"ן דתוהו שקדם לבחי' מ"ה דתיקון וע"כ גם למטה בהתהפך הרע שלהם לטוב הן בתוקף ותגבורת גדולה בחילא יתיר יותר גם מאוי"ר של צדיקים גמורים כו' וכ"ז מופת לענין הנ"ל דבחי' ב"ן לאחר הבירור גבוה מבחי' מ"ה להיותו עולה לשרשו בבחי' שם ס"ג שלמעלה משם מ"ה כנ"ל וד"ל.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org