Keser Shem Tov
תכ
התגלות שבעת התורות שאמר מורנו הבעש"ט ע"י נשיאי חב"ד א. יש להקדים תחילה הלימוד וההוראה (תורה) מאופן התגלות תורות אלו – שז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט נתגלו ע"י נשיאי חב"ד דוקא: אע"פ שחלק מז' התורות (ב' תורות הראשונות) נאמרו בהקהל, במעמד כל תלמידי הבעש"ט ותלמידי תלמידיהם והחסידים שלהם, מ"מ, התגלותם למטה לא היתה ע"י שאר תלמידי הבעש"ט, אלא ע"י נשיאי חב"ד – כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע (ששמע בעצמו ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן), וכ"ק מו"ח אדמו"ר (שגילה ופירסם תורות אלו ברבים), ממלאי מקום של (רבותינו נשיאינו שלפניהם עד ל)אדמו"ר הזקן מייסד חסידות חב"ד. – ישנם הטוענים על חסידי חב"ד: היתכן ש"לוקחים לעצמם" ("זיי נעמען אַריין צו זיך") גם את הבעש"ט (וכן את תלמידו ממלא מקומו המגיד), בה בשעה שישנם עוד כמה וכמה תלמידי הבעש"ט?! – הנה טענה זו יש לה מקום רק בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט בחיים חיותו בעלמא דין, שנמסרו גם לשאר תלמידי הבעש"ט, "נהרא נהרא ופשטי'"1, אבל בנוגע להתורות שאמר הבעש"ט (לאחרי הסתלקותו) בגן עדן, הרי לא נמסרו למטה ע"י שאר תלמידי הבעש"ט אלא ע"י נשיאי חב"ד דוקאא. ונקודת הענין – שבמשך הזמן הולך ומתגלה יותר הקשר והשייכות שבין תורת החסידות הכללית לתורת חסידות חב"ד, שאינם ב' ענינים בפ"ע, אלא ענין אחד, שתורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט"ב, ועל ידה נעשה עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך (דהבעש"ט) חוצה". ב. ויובן בהקדם הביאור בענינו של ח"י אלול – היום שבו שמע כ"ק אדנ"ע שבעת התורות שאמר מורנו הבעש"ט, וקרוב לומר שמאורע זה שייך לתוכנו של היום – שנוסף על היותו יום הולדתו של הבעש"ט (מייסד תורת החסידות הכללית), ה"ה גם יום הולדתו של אדמו"ר הזקן (מייסד תורת חסידות חב"ד), ובלשון הידועג "יום הולדת (שמזלו גוברד) את שני המאורות הגדולים": בהשוואת הבעש"ט ואדמו"ר הזקן ל"שני המאורות הגדולים" מודגש שענינם של הבעש"ט ואדמו"ר הזקן אחד הוא – בדוגמת "שני המאורות הגדולים" שהם (שני חלקים של) ענין אחד, שנבראו ביום אחד, ברגע אחד, בדיבור אחד, באותם אותיות ("מאורות"ה), ולשם אותה תכלית ("להאיר על הארץ") – גילוי החסידות, שעל ידה מתגלה הנשמה והחיות דתומ"צו. אלא שכללות הענין דגילוי החסידות מתחלק בפרטיות לב' אופני עבודה (שני המאורות)ז: גילוי החסידות ע"י הבעש"ט – שעיקרוח באופן של המשכה מלמעלה למטה, התגלות פנימיות התורה "שלא בבחי' התלבשות", וגילוי החסידות ע"י אדמו"ר הזקן – שעיקרו{9} באופן של העלאה מלמטה למעלהט, התגלות פנימיות התורה "בהתלבשות בהשגה", לעשות את התחתון כלי מוכשר לגילוי החסידותי. וכמודגש גם בהחילוק שאצל הבעש"ט הי' סדר עבודה של עשיית מופתים, הנהגה נסית, ועד שכללות הנהגה דעשיית מופתים נקראת "אַ בעל-שם'סקע הנהגה", שזהו סדר עבודה באופן של גילוי מלמעלה למטה; ואילו אצל אדמו"ר הזקן, אף שהיו ריבוי מופתים, מ"מ, לא היתה הדגשה (כ"כ) על ענין המופתיםיא, כי אם, על לימוד תורת החסידות באופן של הבנה והשגה בשכל האדם (חכמה בינה ודעת), מלמטה למעלה. וזהו גם כללות החילוק שבין שיטת פולין (שאר תלמידי הבעש"ט) לשיטת חב"דיב – ששיטת פולין היא ש"צדיק באמונתו יחי'"יג, א"ת יִחְי' אלא יְחַי', מלמעלה למטה, ואילו שיטת חב"ד היא שכל אחד ואחד צריך להתייגע בידיעת אלקות ("דע את אלקי אביך"יד) באופן של הבנה והשגה, מלמטה למעלה. והשלימות דגילוי החסידות היא בחיבור ב' האופנים דהמשכה מלמעלה למטה והעלאה מלמטה למעלה (שני המאורות הגדולים) גם יחד. ג. ובפרטיות יותר: הסדר הוא שתחילה באה ההמשכה מלמעלה למטה, ולאח"ז באה ההעלאה מלמטה למעלה, היינו, שהעבודה בכח עצמו (מלמטה למעלה) באה לאחרי הקדמת הנתינת-כח ע"י ההמשכה מלמעלה למטהטו. וע"ד הסדר בכללות הענין דמתן תורה – "ואני המתחיל שנאמרטז וירד ה' על הר סיני"יז, המשכה ונתינת-כח מלמעלה למטה, כדי שלאח"ז תהי' העבודה בכח עצמו מלמטה למעלה (ובכללות יותר – כ"ו דורות שלפני מ"ת שהיו ניזונין בחסדו של הקב"היח, המשכה מלמעלה למטה, ולאח"ז העבודה מלמטה למעלה במ"ת). וי"ל שעד"ז הוא הסדר בהתגלות החסידות – שתחילה הי' הגילוי דתורת החסידות הכללית ע"י הבעש"ט מלמעלה למטה, ולאח"ז גילוי תורת חסידות חב"ד ע"י אדמו"ר הזקן מלמטה למעלה. ולאחרי שנעשית ההמשכה מלמעלה למטה (ע"י הבעש"ט) וההעלאה מלמטה למעלה (ע"י אדמו"ר הזקן), נעשה גם החיבור והיחוד ד"שני המאורות הגדולים" – שהגילוי מלמעלה למטה שבתורת החסידות הכללית נמשך ובא בעבודה בכח עצמו מלמטה למעלה בתורת חסידות חב"ד, ובעבודה מלמטה למעלה בתורת חסידות חב"ד ניכר ונרגש הגילוי מלמעלה למטה שבתורת החסידות הכללית שמתבארת בתורת חסידות חב"ד. וענין זה מודגש ביותר בח"י אלול תרנ"ב – ששבעת התורות שאמר מורנו הבעש"ט ביום זה, יום הולדת שני המאורות הגדולים, נמשכו ונתגלו למטה ע"י נשיאי חב"ד (כ"ק אדנ"ע וכ"ק מו"ח אדמו"ר), ממלאי מקומו של אדמו"ר הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד. ד. ויש לומר, שנוסף על החיבור דתורת חסידות הכללית (מלמעלה למטה) עם תורת חסידות חב"ד (מלמטה למעלה) שבהתגלות ז' תורות הבעש"ט ע"י נשיאי חב"ד, מודגש יותר החיבור דמלמעלה למטה ומלמטה למעלה באופן ההתגלות דתורות הבעש"ט ע"י נשיאי חב"ד גופא – שבח"י אלול תרנ"ב שמע כ"ק אדנ"ע שבעת התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן: מאורע זה – שבח"י אלול תרנ"ב עלה כ"ק אדנ"ע לגן עדן, בחיים חיותו בעלמא דין, ושמע שבעה תורות שאמר מורנו הבעש"ט – הוא מופת נפלא. וע"פ הידוע{12} סדר ההנהגה בחב"ד בנוגע לעניני "מופתים", שאף שאצל רבותינו נשיאינו ראו ריבוי מופתים, ובפרט לאחרונה, מ"מ, לא עשו מזה ה"שטורעם" המתאים – צריך להבין: למה עשו "שטורעם" וגילו ופירסמו ברבים שכ"ק אדנ"ע עלה לגן עדן ושמע תורות מהבעש"ט?! ע"פ סדר ההנהגה בחב"ד היו צריכים לגלות ולפרסם את התוכן דשבעת התורות, ללא הקדמת המופת שבפרטי הדברים, שתורות אלו שמע כ"ק אדנ"ע ממורנו הבעש"ט בגן עדן בח"י אלול תרנ"ב?! ומלבד התמיהה הכללית על עשיית "שטורעם" ע"ד נס ומופת – יש להקשות יותר בנדו"ד שמדובר אודות נס ומופת בתורה: תורה – "לא בשמים היא"יט, אלא ניתנה למטה לנשמות בגופים ובטבע העולםכ, ורק נשמות בגופים למטה יכולים לפסוק פס"ד בתורהכא. ומובן, שכלל זה הוא לא רק בנוגע לפסקי הלכות בנגלה דתורה, אלא גם בנוגע להוראות שבתורות הנ"ל שבהם מדובר אודות ענינים הנוגעים לעבודה בפועל דנשמה בגוףכב – מסירת נפש על פירסום אלקות בעולם ("לשכן שמו שם") ע"י "ברכה ופסוק תהלים", וכיו"ב. וא"כ, נוסף על התמיהה שבפירסום נס ומופת שבהתגלות התורות, הרי, התגלות התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן כשלעצמה היא היפך הכלל ש"לא בשמים היא"?! ה. ויש לומר הביאור בזה – ע"פ האמור לעיל בנוגע לגילוי תורת החסידות באופן של חיבור תורת חסידות הכללית עם תורת חסידות חב"ד: התגלות שבעת התורות של הבעש"ט (לכ"ק אדנ"ע, ועל ידו לכל בנ"י בעלמא דין) באופן נסי דוקא (עי"ז שכ"ק אדנ"ע שמע תורות אלו בגן עדן) – הו"ע של המשכה מלמעלה למטה בתכלית (לא כלימוד התורה ע"ד הרגיל ע"י יגיעה בכח עצמו, מלמטה למעלה). וביחד עם זה, ההמשכה מלמעלה למטה שבהתגלות שבעת התורות באופן נסי, נתגלתה ונמסרה ע"י כ"ק אדנ"ע (ובנו ממלא מקומו כ"ק מו"ח אדמו"ר), נשיא חב"ד, ממלא מקומם של רבותינו נשיאינו עד לאדמו"ר הזקן מייסד תורת חסידות חב"ד – שעי"ז נתלבשה באותיות השכל דחב"ד, כדי שתהי' בזה העבודה בכח עצמו מלמטה למעלהכג. ובפרטיות יותר – שלאחרי שכ"ק אדנ"ע שמע שבעת התורות בג"ע, התבונן והתעמק בהם עד שנקלטו ונתעצמו בשכל (חב"ד) שלו, ועי"ז נעשו תורות אלו פס"ד והוראה לכל בנ"י (בבוא הזמן שנתגלו ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר) – תורה והוראה שנמסרה ע"י נשמה בגוף, כפי שמצינו דוגמתו גם בפסקי הלכות בנגלה דתורה, ש"תנאיםכד ואמוראים הגדולים היו מביטין אורחין ושבילין דאא"ס באותן ההלכות . . ולפי השגתם בארחות אא"ס כך יפסוק הדין וההלכה"כה (ועד"ז מצינו בכ"מ שגדולי ישראל פסקו הלכות על יסוד מה שקיבלו בשמים, מאליהו הנביא, וכיו"בכו), כי, לאחרי השגתם בארחות דאא"ס התייגעו גם בהבנה והשגה ע"פ השכל שלהם, עד שהפס"ד בפועל הי' מצד ההבנה וההשגה דנשמה בגוףכז, ועד"ז בנדו"ד. ו. ומזה מובן גם בנוגע להפירסום ברבים שתורות אלו שמע כ"ק אדנ"ע ממורנו הבעש"ט בעלותו לגן עדן בחיים חיותו בעלמא דין: בשביל העבודה בכח עצמו מלמטה למעלה – מספיק לגלות רק את התוכן דשבעת התורות בנוגע לעבודה בפועל; אבל כדי שיהי' ניכר בעבודה מלמטה למעלה הנתינת-כח מלמעלה למטה, שעי"ז תהי' העבודה מלמטה למעלה באופן נעלה יותר – צריך לגלות גם שתורות אלו נתגלו ונמסרו באופן נסי, ע"י פירסום המאורע שכ"ק אדנ"ע עלה לגן עדן ושמע תורות אלוכח. וכמובן בפשטות שכאשר יהודי שומע שנעשה שינוי במעשה בראשית (שכ"ק אדנ"ע עלה לגן עדן ושמע תורות שאמר הבעש"ט) בכדי למסור לו הוראות בעבודת ה'כט – ה"ז מוסיף התפעלות וחיות ותוקף בקיום ההוראות בעבודה בפועל. [ולהעיר: ישנם "שפּיץ-חב"ד" הטוענים שאין להתפעל מעניני מופתים, וראי' לדבר – טוענים הם – מתורת הבעש"טל ש"ענין הנס הוא שנתחדש הדבר בפעם הראשון על הטבע . . ואח"כ נעשה זה טבע ג"כ", היינו, שלאמיתתו של דבר אין הפרש וחילוק בין טבע לנס, ובמילא, כשם שלא מתפעלים מטבע כך לא צריכים להתפעל מנס. אבל, נוסף לכך שבדברים הנוגעים להם באמת, בני חיי ומזוני, יודעים ומרגישים היטב החילוק שבין טבע לנס [שכאשר המצב אינו כרצונם אזי מרעישים עולמות ומבקשים שיעשו להם נס], הרי, ע"פ תורת-אמת יש חילוק בין הנהגה טבעית להנהגה נסית, ולדוגמא: צמיחת התבואה ע"י הזריעה – גם כאשר פעולת הזריעה היא לא מפני שסומך על הנהגת הטבע, אלא מפני ש"מאמיןלא בחי העולמים וזורע"לב, ה"ז סו"ס "לחם מן הארץ" (כנוסח הברכה) שצמיחתו ע"י הנהגה טבעית, משא"כ מאורע בלתי רגיל היפך הנהגת הטבע (הנהגה נסית), שחייבים לברך עליו "ברכת הנסים", ובודאי שהנהגה זו צריכה לעורר ומעוררת התפעלות גדולה. ומזה מובן גם (ובמכ"ש וק"ו) בנוגע לנס ומופת שכ"ק אדנ"ע שמע ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן – שסיפור זה צריך לעורר ומעורר התפעלות והתרגשות מיוחדת, ועי"ז ניתוסף חיות ותוקף בקיום ההוראות דתורות אלו בעבודה בפועל]. וכפי שרואים במוחש שאף שמקיימים הוראה שמתבקשים לקיימה, ועאכו"כ כשנדרשים לקיימה שאז בודאי ובודאי מקיימים אותה – אין זה מגיע להחיות והתוקף בקיום הוראה מיוחדת שבאה ע"י שינוי מעשה בראשית! ז. ויש להוסיף, שכללות החיבור דתורת חסידות הכללית עם תורת חסידות חב"ד – שתורת חסידות חב"ד "היא היא תורת הבעש"ט", ועל ידה נעשה עיקר הענין ד"יפוצו מעינותיך (דהבעש"ט) חוצה" (כנ"ל ס"א) – הולך וניתוסף ככל שמתקרבים יותר לימות המשיח: מהטעמיםלג שדוקא בדורות האחרוניםלד נעשה הגילוי דפנימיות התורה בכלל, ובפרט הגילוי דתורת החסידות, תורת החסידות הכללית, ולאח"ז תורת חסידות חב"ד, ומוסיף והולך בהפצת המעיינות חוצה מדור לדור, אע"פ ש"אכשור דרי" (בתמי')לה – מפני שגילוי פנימיות התורה ותורת החסידות הוא הכנה מעין ודוגמא לעיקר ושלימות גילוי פנימיות התורה בביאת המשיחלו, כמו הטעימה בערב שבת לאחרי חצות ממאכלי השבת, כמ"ש "טועמי' חיים זכו"לז. וכיון שבימות המשיח תהי' אצל כאו"א מישראל ידיעת אלקות באופן של הבנה והשגה, כמ"ש "כי כולם ידעו אותי"לח, ועד ש"מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"לט, מובן, שעיקר ושלימות ההכנה מעין ודוגמא לביאת המשיח היא ע"י היגיעה בידיעת אלקות באופן של הבנה והשגה דוקא, שזהו"ע דתורת חסידות חב"ד. ולכן, כללות החילוק בין שיטת תורת החסידות הכללית לשיטת תורת חסידות חב"ד שייך רק בהתחלת הגילוי דתורת החסידות, אבל ככל שהולכים ומתקרבים לימות המשיח, הולך וניתוסף בשלימות ההכנה ע"י ההבנה והשגה באלקות שבתורת חסידות חב"ד, שעל ידה דוקא נעשה "יפוצו מעינותיך (דהבעש"ט) חוצה". ח. ויש להביא משל לזה מהתפשטות והפצת המעיינות בגשמיות: מעיינות – התחלתם טיפין טיפין, ואח"כ מתרבים מימיהם עד שנעשים לנהרות, נהרות קטנים ונהרות גדולים, שהולכים כולם אל הים הגדול. והסדר בזה – שככל שהולכים ומתקרבים אל הים הגדול, נשפכים הנהרות הקטנים לתוך נהרות גדולים, והנהרות הגדולים נשפכים לתוך הנהר הכי גדול, ועד שנשפכים כולם יחד לתוך הים הגדול. ודוגמתו ברוחניות – שככל שהולכים ומתקרבים לזמן ש"כולם ידעו אותי" "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" (ים הגדול), נעשית התפשטות והתרחבות גילוי תורת החסידות באופן שכל הנהרות, גם דתורת החסידות הכללית ("נהרא נהרא ופשטי'"{1}), נמשכים ומתגלים בתורת חסידות חב"ד (מעין ודוגמת הים הגדול, "דעה את ה' כמים לים מכסים"). ט. עפ"ז יש לבאר הטעם דהתגלות ופירסום ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר דוקאמ: אע"פ שהמאורע דשמיעת ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט בגן עדן הי' בשנת תרנ"ב, ובשמע"צ תרנ"ג סיפר כ"ק אדנ"ע פרטי המאורע (ברבים או בסעודתו בלבד), מ"מ, כלל לא נזכר כ"ז במשך יותר מארבעים שנה, ורק לאח"ז (בשנת תרצ"ז) נתגלה ונתפרסם לרביםמא ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו. ובטעם הדבר יש לומר – ע"פ האמור לעיל שככל שהולך וניתוסף בהפצת המעיינות חוצה הולך וניתוסף בהמשכת וגילוי תורת החסידות הכללית בתורת חסידות חב"ד כהכנה להשלימות ד"כולם ידעו אותי", וכיון ששלימות העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה נעשית ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, לכן נתגלו על ידו דוקא ז' התורות שאמר מורנו הבעש"ט, שבזה מודגש המשכת וגילוי תורת החסידות הכללית בתורת חסידות חב"ד. [וכל זה – בהוספה על המבואר במק"אמב בכללות הטעם דהתגלות תורת החסידות בדורות האחרונים בגלל הצורך בגילוי אור גדול יותר מצד התגברות החושך כפול ומכופל דזמן הגלות, וכהמשל דשחיקת האבן טובה שבכתר המלך כדי להציל את חיי בן המלךמג, ועד"ז בנוגע לדורנו זה, שמצד התגברות חשכת הגלות יש צורך והכרח בגילוי חדש דשבעת התורות שאמר הבעש"ט בגן עדן כפי שבאים בתורת חסידות חב"ד (לא רק בשביל שלימות העבודה, "דע את אלקי אביך ועבדהו בלב שלם"{15}, אלא גם) בשביל כללות העבודה דקיום התומ"צ כפשוטו, כפי שרואים במוחש בהמדינות שבהם היו נסיונות גדולים על העבודה דקיום התומ"צ, שאלה שלמדו תורת חסידות חב"ד ונהגו בדרכי' ואורחותי', הצליחו לעמוד בכל הנסיונות ונשארו שלימים בקיום התומ"צ]. י. וההוראה והלימוד מזה בנוגע לפועל: כיון שעומדים בסמיכות להזמן ד"כולם ידעו אותי", יש להוסיף ולהרבות (ועד להוספה שמרובה על העיקר) בלימוד תורת חסידות חב"ד, ולהשתדל ביותר בהפצת המעיינות חוצה באופן שגם אלה שעד עתה היו שייכים רק לתורת החסידות הכללית יתחילו לעסוק גם בלימוד תורת חסידות חב"ד. ואין לחשוש מפני הקושי שבידיעת אלקות באופן של הבנה והשגה, כי, נוסף על הכלל שאין לך דבר העומד בפני הרצוןמד [כפי שראו במוחש בין החסידים שגם בעלי כשרונות פשוטים הצליחו – ע"י יגיעה כדבעי – להיות חסידים בעלי מעלה כו'], ישנה תוספת נתינת-כח חיזוק ועידוד מצד הידיעה שזוהי ההכנה וה"כלי" למהר ולזרז ולפעול קיום היעוד ד"כולם ידעו אותי", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנומה.
Imported from chabadlibrary · ספריית ליובאוויטש · free-to-read · at the source
Suggest a fixSent for review
Report a problemNo account needed
Embed on another site
About this page
Details
- Work
- Keser Shem Tov
- Volume
- הוספות
- Id
- rh-1tym1c1d
Copies
Recent activity
No fix suggested or problem reported here yet.