רסא

רסא

"קולות" ענין המעשה דר' וואָלף קיצעס תלמיד הבעש"ט ז"ל שלא אכל מבשר שלו שלא הוכשר בעיניו המליחה עצהיו"ט והי' מחמיר ע"ע¹. ולכאו' יתמה מאד שיוכל להרהר אחר רבו ח"ו כו'. אך הטעם בזה שמגדולים בהנהגתם אין למדין אלינו בדינים הנגלות לנו באו"ה כשר ופסול. כי נודע מה שהעיד הה"מ דמעזריטש ז"ל עליו שאם הי' בימי התנאים הי' פלאי ממיוחדים שבתנאים כי רוב תנאים בבריאה^לג כי משנה ביצירה^לד והתנא בעל משנה מבריאה ולו הי' נשמה מאצי' כמו המיוחדים שבתנאים, וכמש"א בעצמו שמי שאין לו נשמה מאצי' אינו יכול להשיג רק עד בחי' חכ' בלבד כי בכל הנפשות יתואר ד"מ התפיסה והשגה בבחי' חכ' שבנפש לבד שזו בהרגשה ולא ביותר כי החכ' מאין תמצא^לה ולא נמצא בו פרצוף אדם שלמטה בהארת גילוי יותר. אך מי שנשמתו שלימה מבחי' אצי' יוכל להשיג השגות שלמעלה מן החכ' פי' שיכול לשער בנפשו ד"מ במדריגות שלמעלה מן החכ' פי' יש לו בהן הרגשה וזהו המופת כי נשמתו שלימה וד"ל. וי"א שיש לו שייכות בשרש דרשב"י שאמר ברירנא לי דוכתאי בדוכתי' דאחי' השילוני^לו כו'. ולזאת לא למד ממנו בהוראה לעצמו והחמיר ביותר ע"ע. והיינו כי כללות התורה הנגלות לנו באיסור והיתר כשר ופסול ולהבדיל בין הטמא^לז כו' הכוונה בזה הוא בירורים לברר האוכל מפסולת הטוב מהרע שהכשר והטהור והמותר יש להן תקנה ועלי' בקדושה משא"כ הטמא והפסול והאסור כידוע. אך ענין ס' הבירורים משתנה לפי העולם והמדרגה ההוא כי אינם דומים הבירורים דבריאה ליצי' ודיצי' לעשי' בב' אופנים הן בסדר הדרגתן מלמעלמ"ט והן מלמטלמ"ע כמבו' במ"א ע"פ^לח בני אמי נחרו בי פי' מלמעלמ"ט בהשפעה היורד מאצי' לבריאה מתברר המובחר שבה להתפשט בבריאה בכלים דבריאה המוכשרים לקבלה והפסולת שבה [מחנה דבריאה ליצי' כי ביצירה אפשר לה להיות נחשב לטוב ומובחר עד סוף העשי', והפסולת הגסה] נדחית חוץ למחנה דקדושה בקליפה דעשי' ואין לה תקנה עד שיבולע המות כו'. ומלמטלמ"ע הוא בהיפוך בהעלאת המ"ן דמתבררים אזי המובחר דעשי' כשעולה ליצי' נחשב לפסולת ומתברר ממנה המובחר דמובחר וכן בבריאה בירור אחר בירור כו'. ולפי שזה בב' בחי' אופנים אלו יש שינוי באופן הבירור במעלתו ומדריגתו בכל עולם לפ"ע בדקות המעלה ובסגנון אחר. לכן נק' בשם הלכה הליכות עולם לו^לט שהוא הילוך והמשכה מלמעלמ"ט מעולם ועד עולם וכן מלמטלמ"ע הליכות עולם לו המתבררים ילכו מחיל אל חיל^מ כו'. ולכך מי ששרש נשמתו מעולם עליון אופני הבירורים שלו באופן אחר אם להקל או להחמיר. ובד"כ המיקל שבתנאים שרשו מעולם העליון ששם אין הפסד והיזק מיניקת החיצונים כ"כ כמו למטה שמצטרכים לגדור ביותר וכנראה מניקב^מא הריאה משהו טרפה וגם הסירכא טריפה לגבינו דבעקביים אנחנו כו' ורש"א עד שתינקב לבית הסמפונות דבמקומו ושרשו אין הריאה נטרפה בנקיבה עד שתינקב לבית הסמפונות, ולכן אמר כן כפי מקומו, ומ"מ אין הלכה כמותו כי אחרי רבים להטות^מב כתי' כי רוב הדור מעולם שלמטה ושם הלכה דבירורים באופן אחר. וע"פ רוב הנשמות הגבוהות דמאד נעלה שבתנאים אין הלכה כמותו כמו ר"מ ור"א ורשב"י חוץ ממוקצה דהלכה כמותו^מג כו' כמבואר במ"א. ובזה יתורץ מה שר' וואָלף החמיר ע"ע במליחה ולא רצה לאכול אף שהי' תלמידו כו' וד"ל^מד.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org