קפ

וע' לעיל בד"ה אנכי אנכי^לו, עכ"ה), (ראיתי בכי"ק שמסתפק^לז אם כוונות רבינו ז"ל שנעיצת התחילה בסוף יותר מבראש המתפשט, או שרק הראש צריך להרגל, וכ' שזהו נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן כו', וכפי שכאן הכריע שהראש צריך להרגל). וצ"ל הלא ברוב דרושים נת' דתהו למעלה מתיקון^לח, דבתהו ריבוי אור ולכן ירדה הנשמה למטה להתלבש בגוף, דכמו שהיתה למעלה כתיב חי ה' אשר עמדתי לפניו שעמדה באהוי"ר וביטל לאלקות ונתלבשה בגוף ונה"ב המעלים ומסתיר, והוא כדי לברר הניצוצות ולירש אורות דתהו ואיך אמר דתיקון למעלה מתהו.

והנה ענין זה יובן מענין החשמל שהוא מלביש לזו"נ בכל צדדיו, וגם הוא נעשה הפרסא שבין אצי' לבריאה, והוא הנעל (הג"ה, ע' מענין החשמל בתו"א בד"ה והבדילה הפרוכת^לט עכ"ה). ושרש החשמל הוא מבינה, מחיצוניות בינה, וידוע דחיצוני שבעליון למעלה יותר מפנימי שבתחתון (הגה, וכידוע דכל מה שלמטה מטה יותר שרשו למעלה מעלה יותר, עכ"ה), והוא כמו משל לשכל שהמשל למטה מהשכל, מ"מ לא כל אדם יכול לומר משל אלא מי שהוא בעל שכל גדול, כמו וידבר שלמה ג' אלפים משלים והוא מפני דכתיב ויחכם שלמה מכל אדם, לכן באפשרי לומר משלים וכמו ר"מ שאמר תלתי מישלי, אבל מי שאינו בעל שכל גדול ויאמר איזה משל לא יהי' מכוון אל הנמשל. כמו"כ אף שחשמל הוא לבוש המלביש זו"ן, מ"מ שרשו למעלה יותר, כמו"כ יובן בתהו ותיקון, דבסדר השתל' תהו למעלה מתיקון ששם רובו אור, אבל בלמעלה מסדר השתל' תיקון למעלה מתהו.

ובזה יובן מ"ש במדרש אר"י בן חלפתא משל כשאתה נותן ב' מרגליות לשפופרת לא זו שאתה נותנת ראשונה יוצאה אחרונה. ולכאורה הלא זה היפך האמת, שהרי עשו הבכור ואיך אמר שיעקב הבכור. אך דמה שעשו הבכור היינו בסדר השתל', אבל בלמעלה מסדר השתל' יעקב הבכור. ולפ"ז אין סתירה מה שברוב דרושים נת' שתהו למעלה מתיקון, ופעמים נת' דתיקון למעלה יותר, דשניהם אמת, דבסדר השתל' תהו למעלה יותר מפני שבו ריבוי אור. וענין ריבוי האור לא שנאמר שהריבוי ומיעוט הוא [באור א'] דבאמת אינם בערך כלל, ויובן זה מעולם התיקון גופא דאמרז"ל אור שנברא ביום ראשון הי' אדה"ר צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, ומקשין שהי' לו לומר מתחילת עולם ועד סופו, והתירוץ הוא דפי' מסוף עלמא דאתכסיא מלמטלמ"ע (שמלמעלמ"ט הוא תחילת עלמא דאתכסיא), ועד סוף

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org