קלה

חגור חרבך על ירך גבור תלים סי' מ"ה ד' והוא בבוך תלים^נה דק"כ ע"ב ומ"ש ע"פ ויתפרו עלי תאנה^נו ויעשו להם חגורות. והנה חגור חרבך פרש"י בשבת פ' במה אשה דס"ג ע"א דקאי על דברי תורה, שהתו' נק' וחרב פיפיות במד"ר פ' בראשית ס"פ כ"א, וכיון שביצי"מ נק' וחמושים עלו בני ישראל בבחי' חרב כו', וזהו מתניכם חגורים בחי' חגור חרבך על ירך גבור שהוא עסק התורה וזהו עיקר ענין אוזר ישראל בגבו' וכנ"ל. וברקנטי פ' בא^נז כ' וז"ל וככה תאכלו אותו, הפסוק הזה אומר לך דרשני אמר מתניכם רומז למ"ש ויעשו להם חגורות ע' זהר בראשית דכ"ח סע"ב כי מלת חגורה רומז לזיין שנא' חגור חרבך, וחגור נתנה לכנעני הנא' על אשת חיל, והבן זה, וע"כ מלת חגורים חסר יו"ד, וזהו נעליכם ברגליכם כד"א מה יפו פעמיך בנעלים, ומקלכם בידכם כד"א כי במקלי עברתי את הירדן הזה עכ"ל. ויש להעיר מענין ויקח לו יעקב מקל לבנה לח כו'. ועמ"ש בבוך תרי"ט ג' דף ל"ו ע"פ קח את המטה^נח כו' ודברתם אל הסלע. ובשל"ה כי במקלי ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו לישועתך קויתי ה', וי"ל מקלי מטה וממשלה צדיק מושל ביראת אלקי', ועי"ז עברתי את הירדן, ועמ"ש ע"פ כי במקלי בבוך בראשית^נט דשפ"ו ע"ב שאחר דף שצ"ז ושם אח"כ מענין ויקח לו יעקב מקל לבנה.

יא) וזהו ענין מצה זו שאנו אוכלים^ס ע"ש מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ כו', וכ' הרד"א^סא בפי' סדר ההגדה ד"ע ע"ג וז"ל, יש לשאול כי ציווי אכילת מצות בסתם ולא אמר טעם לדבר (וע' מענין קושי' זו בלק"ת ד"ה ששת ימים תאכל^סב מצות דרוש הראשון, ובשה"ש בד"ה קול דודי^סג הנה זה בא, ושם תירץ שיש ב' בחי' מצה, ועדיין נשאר הקושי' שהרי אומר מצה זו שאנו אוכלים דהיינו מצה שקודם חצות הוא ע"ש שלא הספיק להחמיץ, והתירוץ שם ע"ז הוא דוחק ולפמש"כ יתורץ כפשוטו), ותירץ ה"ר יוסף קמחי^סד שמה שנצטוו על המצות קודם לכן הי' על שם העתיד שהשם יודע העתידות ידע שהי' להם לצאת ממצרים בחפזון ואפי' היו רוצים לא היו יכולים להחמיץ בצקם, צוה לאכול הפסח על מצות ומרורים ולאכול שבעת ימים מצה עכ"ל. והיינו שיצ"מ הי' צ"ל בחפזון כנ"ל סעי' ד', והוא ג"כ ענין המשל הנז' בסעי' א' בלילה נטל כל אשר לו ויצא ומשל הנז' בסעי' ג' הי' מדליק את הנר בלילה כו' כ"ז נק' חפזון.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org