יד

לדידיה אינו גרוע עכ"פ מכמו בחי' שלום בפשמ"ט שנת' במ"א בפי' שלום בפשמ"ט היינו הארת כחות נפש האלקית המלובשת בגוף ונה"ב שלא יהא מונע ומעכב מצד הגוף ונה"ב רק שיהיו כולם מסכימים ומתרצים לייחוד זה, ע' בפ' יתרו בד"ה בחדש השלישי^יט, ועי"ז נעשה האלף לך שלמה, בחי' בירורי' דנוגה יהיו לך שלמה שישלימו אתו ע"ד שלום הנה"ב וכוחות הגוף הנ"ל כו'.

וענין מה שע"ס דנוגה נק' אלף י"ל ע"ד שנזכר בזהר ר"פ ויגש בענין שלא נברא העולם באל"ף, משום שממנו יש יניקה לארור, ולכן נברא העולם בבי"ת שיש בו סימן ברכה, ופי' רבינו אדמו"ר נ"ע ז"ל^כ כי אף שאל"ף גבוה מהבי"ת, כי אל"ף בכתר ובי"ת בחכ', בחכמה יבנה בית, אלא כי מכתר מאריך אף לרשעים משום דשם כחשיכה כאורה, שממית בידי' תתפש, וזהו אם תגביהי כנשר שיניקתם מרוממות הא"ס כמ"ש בפ' וישלח בד"ה ויאבק איש עמו^כא, ובד"ה כי עמך מקור חיים בפ' מקץ^כב, ומ"מ בשעת מ"ת בעשה"ד פתח באל"ף, אנכי, כי אחר שכבר נברא העולם בבי"ת שוב אין יניקה גם מהאל"ף, וזהו פי' אב^כג, ואזי האלף לך שלמה, שגם מק"נ היונקת ממקום גבוה יתברר ויוכלל בקדושה, וז"פ שלמה לדידיה ע"י הבירורים כו', (וי"ל ג"כ שז"ע אף חכמתי עמדה לי חכמתי שלמדתי באף עמדה לי, כי עיקר קבלת הנוגה הוא ממל' דעשי' ע"י הפרסא המבדלת בין קדש לחול בבחי' העלם והסתר גמור וכנ"ל שזהו מסך המבדיל, ונודע מענין אף עשיתיו שאף מפסיק הענין בין יצי' לעשייה ועכ"ז אף מרבה בחי' רביעית כמ"ש בלק"ת פ' בלק בד"ה מי מנה עפר יעקב^כד, וכמו"כ י"ל כאן שע"י חכמתי שלמדתי באף עשיתיו הם דיני ההלכות להבדיל כו' (וע' במד"ר שה"ש שעשה אזנים לקופה), לברר ק"נ היא עמדה לי עד שהאלף דע"ס דנוגה נעשים לך שלמה כו'^*.

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org