קמו

הוא בחי' מל', אבל התורה הוא בחי' יחוד י"ה שהם בחי' ריעים, תרין ריעין דלא מתפרשין לעלמין, שאין היחוד תלוי באתעדל"ת כלל רק שהוא בחי' אתדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת, ולכך נק' התורה אור.

ועתה י"ל מה שיצ"מ הי' בחפזון דוקא^יב, אך הענין הוא דהנה נס דיצ"מ הי' בלילה וכמ"ש ויהי בחצי הלילה וכנ"ל, והנה בליל פסח כתי' ליל שמורים הוא, ופי' ליל שמורים היינו ב' בחי' שמירה, הפי' הא' היינו שבחי' מדת לילה שהוא בחי' מל' צריכה שימור, לפי שמל' נעשה מקור לעולמות בי"ע ששם יש רע ג"כ כו', לכך צריכה שימור שלא יהי' מבחי' זו יניקת החיצוני', שבחי' מדת יום שהוא בחי' אצי'^יג א"צ שימור כלל לפי ששם כתי' לא יגורך רע. ואף שיש קליפה גם נגד עולם האצי' אעפ"כ אפי' קליפה שכנגד אצי' המעמד שלה היא בבריאה^יד, לכן א"צ שמירה, רק בחי' מדת לילה שהוא בחי' מל' צריכה שמירה. וזהו מ"ש בזהר שיש י"ג עלין דסחרין לשושנה, שושנה הוא בחי' מדת מל', וי"ג עלין דסחרין לשושנה לשמור אותה מיניקת החיצוני', ויש ה' עלין תקיפין לאגנא עלה. וזהו משארז"ל שלש משמורות הוי הלילה משמורה ראשונה חמור נוער, שני' כלבים צועקי' שהם בחי' קליפות^טו, ולכך הלילה צריך שמירה (ואפי' ליל שבת צריך שמירה ולכך אומרים מגן אבות כו'). וזהו ע"ד ברכות נשואין שברכה ראשונה פותח בברוך ואינו חותם בברוך, וברכה שני' פותח בברוך וחותם בברוך, לפי ששני ברכות אלו הם כנגד אדם וחוה^טז שהוא בחי' מדת יום ומדת לילה (כמ"ש יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת), וגם שהוא כנגד תושב"כ ותו' שבע"פ שנק' ג"כ מדת יום ומדת לילה וכמ"ש בילקוט פ' כי תשא ע"פ ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, מנין הי' יודע משה אימתי יום ואימתי לילה, שהרי כתי' ונהורא עמי' שרי', אלא כשהי' לומד מקרא הי' יודע שהוא יום, וכשהי' לומד משנה הי' יודע שהוא לילה^יז, נמצא שתושבע"פ נק' מדת לילה. ולכך ברכה שני' פותח בברוך וחותם בברוך שצריך חתימה שלא יהי' יניקת החיצוני' מבחי' זו. וזהו משארז"ל שמור זו משנה, שמשנה צריכה שימור שלא ילמוד לשם גסות ולהתייהר וכמ"ש ושמתם סם תם זכה נעשה לו סם חיים לא זכה כו'. משא"כ בתושב"כ אינו שייך עדיין בחי' גסות. וזהו שנא' ליל שמורים שמדת לילה צריכה שימור.

ועוי"ל פי' שמורים הוא מל' ואביו שמר את הדבר שהוא בחי' המתנה, וכן בגמ' איתא המשתמרת לביאה, והיינו לפי שבליל פסח הי' נגלה בחי' מלך מלכי

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org