פז

בחי' כבוד ה' ממקומו פי' ממקורו ושרשו ע"ד ממקומו הוא מוכרע כמ"ש מזה בד"ה ואולם חי אני ובהביאורי' שלא נדפסו ובהג"ה לשם^יב, וע' בד"ה כי במקלי עברתי^יג בענין כי ב"מ ר"ת ברוך כבוד ה' ממקומו, שזהו ע"י היותם מי בכים כו', וע' בד"ה אני דפ' ציצית^יד שמרעש נעשה שער בימין ושער בשמאל ע"ש, ואחר כל השבח הזה דאופנים עכ"ז בחי' נתיב זה הל"ב לא שזפתו עין איה שגם האומרי' איה מקום כבודו ג"כ אינם יודעי' ממנו שיהי' מזה אצלם בחי' רעש מפני העדר השגתם, כי הרעש על העדר ההשגה צריך לידע עכ"פ שיש מה להשיג והם אינם משיגי' ומזה נעשה הרעש, אבל בנתיב זה אינו שייך גם שזיפת עין מין הנק' איה היא הראה והדיה שבס' דברים כמארז"ל בחולין^טו היא ראה דיה היא אי', ונק' ראה ע"ש שרואה למרחוק, ע"ד אמרתי אחכמה והיא רחוקה, וה"ז משל שגם ראיית השכל ע"ד ידיעת המציאות אינו ידוע לאותם האומרי' אי' מקום כבודו, (רק לנשמות שגבהה מעלתם ממלאכי' כנודע, וירדו להתלבש בגוף דוקא ולברר נה"ב, נתגלה לנו ע"פ ס"י שיש ל"ב נ"ח).

והנה ארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות שנא' להנחיל אוהבי יש, יש הוא ש"י עולמות, וצ"ל מ"ע מספר ש"י דוקא, אך הענין הוא שזהו נגד בחי' הל"א נתיבות דחכ', שכ"א כלול מעשר עולה מספר ש"י כו', ונודע כי ארז"ל שלשה הטעימן הקב"ה מעין עוה"ב ולכן נא' ביעקב ויקרא לו אל, היינו בחי' ל"א נ"ח הנ"ל שזהו מעין עוה"ב שיהיו ש"י עולמות כו', ולכן פי' בזהר שאל הוא נהירא דחכמתא לפי שקאי על ל"א נת"ח כו', וה"ז הוא בדומה לו כבי' שקראו אל, ע"ד שארז"ל עתידים צדיקי' שיקראו ע"ש של הקב"ה, ופרש"י שיהי' שמם הוי', היינו בחי' הוי' בחכמה כו'.

וביאור הענין איך ע"י תומ"צ^טז תהי' הנשמה מתאחדת באוא"ס ממש, הענין הוא דהנה תורה נק' ביום חתונתו, והנה חתונה צריך מתחלה בחי' חופה, וע"י החופה עי"ז יכול להיות אח"כ היחוד, וזהו מ"ש מקדש עמו ישראל ע"י חופה וקדושין, והובא בהרא"ש קושי' למה מזכירין חופה בברכת אירוסין, הלא כשהיו מברכין ברכת אירוסין בזמן שנהגו לארס תחלה לא הי' חופה כלל, ול"ל להזכיר דבר שא"צ, ותירצו שזהו בכדי להזכירו שלא ברכת האירוסין מתיר כ"א החופה שבשעת הנשואין דוקא כו'. אמנם עדיין אינו מובן מדוע אינם מזכירי' בברכת נשואין ענין החופה שאז הוא

The Lubavitch Library · chabadlibrary.org